בוודאי יצא לכם להיתקל במילה 'אפוסטיל' במסגרת אימות מסמכים ישראלים המיועדים להגשה בחו"ל או מסמכים מחו"ל שמגישים בארץ. מה כולל האימות המיוחד ומה ההבדל בינו לבין אימות רגיל?
נניח שאתם בהליך לקבל אזרחות אירופאית. במסגרת הבקשה תידרשו להציג מסמכים שונים, למשל, תעודת לידה ישראלית. כיצד המדינה הזרה תדע שתעודת הלידה שהגשתם היא מסמך אותנטי של מדינת ישראל ושלא מדובר בזיוף?
בעוד שבארץ קיימת רשימה מסודרת של פקידים שממלאים תפקיד במשרדי הממשלה השונים, וניתן לבדוק את האותנטיות של התעודה בקלות יחסית, הדבר אינו אפשרי במדינה זרה. הפתרון לבעיה זו מצוי בהליך אימות מסמכים. מדינות רבות חברות באמנת האג משנת 1961 בנוגע לאפוסטיל אשר לפיו ניתן לאמת את המסמך באמצעות אישור אפוסטיל. אישור זה הוא הגושפנקה לכך שהמסמך אותנטי. בדוגמה שהזכרנו, מדובר באישור כי תעודת הלידה היא אכן תעודת לידה אותנטית שהונפקה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה של מדינת ישראל.
כמובן שאותו הדבר נכון גם לגבי מסמך המונפק במדינה זרה ומדינת ישראל תדרוש אישור על מנת לדעת כי מדובר במסמך אותנטי ורשמי.
חשוב לציין כי האישור מאמת אך ורק את בעלי התפקיד החתומים ולעולם לא מאשר את תוכן המסמך.
עוד כדאי לציין כי אישור אפוסטיל רלוונטי אך ורק לגבי מסמכים ציבוריים המיועדים להגשה במדינה אחרת, וכי הוא אינו רלוונטי כאשר מגישים מסמך ישראלי למדינת ישראל או לקונסוליות הישראליות ברחבי העולם.
האם תמיד ניתן לקבל אישור אפוסטיל?
אימות מסמכים ניתן לערוך אך ורק על מסמכים ציבוריים, כלומר, מסמכים שהונפקו על ידי רשויות הממשלה השונות. יצויין כי נוטריון משמש בתפקיד ציבורי ועל כן ניתן לקבל אישור אפוסטיל על אישורים נוטריוניים המהווים מסמכים ציבוריים בהתאם לחוק.
בנוסף, כפי שצויין קודם לכן, קיימת אמנה בנוגע לאפוסטיל (אמנת האג) ויש מדינות שחתמו עליה ומחויבות אליה. עבור מדינות שאינן חברות באמנה לא ניתן להנפיק אישור אפוסטיל. מדובר במדינות כמו קנדה, אתיופיה, ומדינות נוספות. מדינות שאינן חברות באמנת האפוסטיל עורכות אימות מסמכים בדרך אחרת שתפורט להלן.
כיצד עורכים אימות במדינות שאינן חברות באמנה?
כאשר מדינה אינה חברה באמנת האג בנוגע לאפוסטיל יש לאמת את המסמכים באמצעות "שרשרת החתימות". במקום לקבל רק אישור אחד שהוא אישור אפוסטיל, יש לקבל אישורים של שלושה גורמים במדינה בה מונפק המסמך: משרד המשפטים, משרד החוץ והשגרירות של המדינה הזרה במדינה בה הונפק המסמך.
כיצד ניתן לדעת האם מדינה היא חברה באמנת האג?
הדרך הטובה ביותר היא לבדוק ברשת שכן מדובר במצב נזיל שמשתנה. לדוגמה, מדינת הפיליפינים לא הייתה חברה באמנה עד לפני כמה שנים, כך גם מדינת פרגוואי - וכיום שתיהן חברות באמנת האג בנוגע לאפוסטיל. יש להקפיד לוודא באתר רשמי ומעודכן.
היכן עורכים אישור אפוסטיל?
אישור אפוסטיל מקבלים אך ורק במדינה שהנפיקה את המסמך. כך לדוגמה אם הונפקה תעודה ציבורית ברוסיה, יהיה ניתן לקבל עליה אישור אפוסטיל אך ורק ברוסיה.
בישראל ניתן לקבל אישור אפוסטיל משני סוגים:
- על המסמך עצמו, לדוגמה תעודת הלידה, אישור המאשר כי המסמך עצמו אותנטי. אישור זה ניתן לקבל אך ורק במשרד החוץ בירושלים. יש לקבוע תור מראש באמצעות אפקליציית my visit.
- אישור אפוסטיל על תרגום נוטריוני עושים בבתי המשפט השונים. האישור למעשה מאמת כי הנוטריון הוא נוטריון הנמצא ברשימת הנוטריונים המוסמכים והפעילים במדינה.
כך יכול להיווצר מצב בו יש לבצע פעמיים אישור אפוסטיל על מסמך מסויים - אישור אפוסטיל אחד במשרד החוץ, יאמת את המסמך עצמו, ואישור אפוסטיל שני בבית המשפט, יאמת את הנוטריון.
כמובן שאם יש לתרגם את המסמך, אז קודם כל נקפיד לקבל אישור של משרד החוץ, ורק אז נשלח את המסמך לתרגום נוטריוני אשר יתרגם גם את אישור האפוסטיל על המסמך.
על מה משלמים וכמה?
מי שבוחר לבצע את האימותים באופן אישי, יסע לירושלים או לבתי המשפט וישלם אך ורק אגרה עבור אישור האפוסטיל. האגרה היא בסביבות ה- 35 שקל עבור כל מסמך אולם מחירה מתעדכן משנה לשנה ועלול להשתנות מעט.
יש אפשרות כי משרד עו"ד ונוטריון יעשה את העבודה עבורך - הכל למעט אישור בשגרירות שבדרך כלל דורשת נוכחות אישית, ואז כמובן שהתשלום יהיה בהתאם לעבודה עצמה, לכמות המסמכים ולמספר הנסיעות למשרד החוץ.
אם המשרד גם עורך את התרגום הנוטריוני, הרי שלסכומים אלו יתווספו עלויות בגין אישורי התרגום. שכר הטרחה הנוטריוני בנוגע לאישור נכונות התרגום הנוטריוני מוסדר באמצעות החוק, מפוקח על ידי משרד המשפטים, משתנה מדי שנה והוא בהתאם לכמות המילים המתורגמות במסמך. עלויות שכר הטרחה הנוטריוניות, רשימה מסודרת של הנוטריונים הפעילים וכדומה ניתן למצוא באתר של משרד המשפטים.
* משרד עורכי דין שוורצברג מספק שירותי נוטריון ואפוסטיל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין