במות הורה, החוק מאפשר רק לסבים לנהל קשר עם ילדיו. למרות זאת, וחרף התנגדות האב, בית המשפט טרם דחה את בקשת הדודות
האם אנו לקראת תקדים דרמטי ביחסי יתומים ומשפחתם המורחבת? בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגיש אב ל-3 שאשתו נפטרה, נגד החלטת בית המשפט למשפחה שלא לדחות על הסף בקשה של דודות של הילדים, אחיות של המנוחה, לקיים קשר עמם. השופטת פאני גילת כהן קבעה שבית המשפט למשפחה רשאי לבחון אם זמני השהות בין הילדים ודודותיהם עולים בקנה אחד עם טובת הראשונים, וזאת על רקע העובדה שגם הורי אימם כבר אינם בין החיים.
בצל ההחלטה הדרמטית ניצבים סעיפים 28א ו-28ב לחוק הכשרות המשפטית, המאפשרים רק להורי הורה שנפטר לקיים בנסיבות מסוימות קשר עם ילדיו, נכדיהם.
ואולם, במקרה זה הורי האם הלכו לעולמם עוד בטרם חתונת בתם. מאוחר יותר, בינואר 2020, נפטרה גם הבת בטרם עת כתוצאה ממחלה קשה. היא הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
בנסיבות אלה עתרו שתי אחיותיה של האם המנוחה לקביעת זמני שהות עם ילדיה.
בתגובה לכך הגיש האב בקשה לדחיית תביעתן על הסף בשל העדר זכות עמידה. במילים אחרות, לשיטתו אין להן מעמד ועילה לבקש זמני שהות עם האחיינים.
בית המשפט למשפחה קבע שמשמעות דחיית התביעה על הסף היא סתימת הגולל על קשר אפשרי כלשהו בין הילדים למשפחת אמם. על כן, הוא דחה את בקשת האב והורה על הכנת תסקיר על מנת לבחון את תביעת האחיות לעומקה.
אלא שהאב לא השלים עם המשך קיום ההליך והגיש בקשת רשות ערעור למחוזי.
סוגיה כבדת משקל
לטענת האב גיסותיו שונאות אותו וככל שתתקבל בקשתן לקשר עם ילדיו, קיים חשש שהן יסיתו אותם נגדו. לשיטתו בית המשפט למשפחה טעה כשלא דחה את בקשתן על הסף, שכן ההסדר בחוק הכשרות ממצה ומעניק רק לסבא ולסבתא אפשרות לקשר.
הדודות טענו מנגד שהן לא שונאות את האב ושניסיונו ליצור סכסוך מלאכותי נועד למטרה פסולה. לגופו של עניין הן טענו כי בהעדר אימא, סבא וסבתא – יש מקום שבית המשפט ישקול לאפשר לילדים לפחות קשר עמן, כדודותיהם.
"עניין לנו בסוגיה כבדת משקל הנוגעת בעיקר לקשרי קטינים, שמי מהוריהם נפטר לבית עולמו, עם בני משפחתו המורחבת ולסמכות אפוטרופסם הטבעי, ההורה הנותר בחיים, להשפיע על טיב והיקף הקשרים הללו", כתבה השופטת גילת כהן.
לדבריה, המחלוקת על הרחבת מעגל בני משפחת ההורה המנוח שיכולים לתקשר עם ילדיו מלבד הוריו, נטועה עוד בקרב חברי ועדת החוקה שחוקקו את הסעיפים הרלוונטיים בחוק. בסופו של יום, כאמור, המחוק הכיר רק בזכותם של הסבים לקשר.
למרות זאת, השופטת כתבה שבקשת האב מקדימה את זמנה, כאשר הלכה למעשה אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט למשפחה לברר את התביעה ולא לדחות אותה על הסף. מדובר בהחלטת ביניים הנטועה עמוק במרחב שיקול הדעת של בית המשפט למשפחה, שמצא לנכון טרם ההכרעה לקבל תמונה רחבה יותר שתשורטט בידי גורם מקצועי-אובייקטיבי.
השופטת הבהירה שבית משפט שדן בערעור אינו נוהג להתערב בהחלטות דיוניות מעין אלו. בתוך כך היא הדגישה שבית המשפט למשפחה טרם הכריע האם להרחיב את פרשנות הוראות החוק כך שיחולו גם על הדודות, או שמא לנקוט בפרשנות מצמצמת - ואין הצדקה להתערב במלאכתו.
מסיבות אלו קבעה השופטת שבקשת רשות הערעור תידחה. האב ישלם לדודות הוצאות בסך 1,500 שקל.
- ב"כ האב (המבקש): עו"ד שרז דניאל
- ב"כ הדודות (המשיבות): עו"ד טל קולסקי
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין