ההסכם נאכף: עו"ד וחברת תיווך יקבלו 2.5 מיליון ש'
השניים סייעו בהוצאה לפועל של פרויקט בביתר עילית, אך קיבלו שישית בלבד מהעמלה המגיעה להם על-פי ההסכם מול חברת הבנייה. המחוזי תיקן
עורך דין וחברת תיווך שסייעו בהוצאה לפועל של פרויקט בנייה בביתר עילית יקבלו 2.5 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט. השופט דוד זילר מהמחוזי בירושלים קיבל את תביעתם לאכיפת הסכם מול חברת הבנייה, לקבלת עמלה בסך 3 מיליון שקל עבור עבודתם - מתוכה קיבלו חצי מיליון בלבד. טענת הנתבעת שפטורה מתשלום מאחר שבסופו של דבר לא הייתה מעורבת במיזם, נדחתה.
התובע הוא עורך דין בתחום המקרקעין, והתובעת היא חברה של איש עסקים העוסק בין היתר בתיווך. השניים יוצגו בהליך באמצעות עורכי הדין שיר פרומין וגל מזרחי נחום ממשרד פרומין, מזרחי נחום ושות'.
באוקטובר 2017 חתמו התובעים על הסכם מול הנתבעת - חברת בנייה, אותה ייצג בהליך עו"ד אסף שפירא - שעניינו סיועם בהתקשרותה בהסכם לפרויקט להקמת 146 יחידות דיור בביתר עילית, תמורת עמלה בסך 3 מיליון שקל. מכיוון שהצדדים צפו שהעבודות יבוצעו בפועל על-ידי קבלן אחר ("הקבלן"), בשל היעדר סיווג קבלני מתאים של הנתבעת, קבעו בהסכם שזכאות התובעים לעמלה תעמוד גם בלי שהיא תהיה צד ישיר לפרויקט, ובלבד שתקבל תמורה כלשהי ממנו.
ואכן, כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם התקשר הקבלן בהסכם לביצוע הפרויקט, והתובעים, כצפוי, פנו לנתבעת בדרישה לקבלת העמלה. ואולם על רקע כניסת הקבלן לחדלות פירעון באוקטובר 2019, שולמו לשניים רק חצי מיליון שקל מהתמורה המגיעה להם - ומכאן תביעתם למחוזי, לקבלת היתרה.
להגנתה טענה הנתבעת שכוונת הצדדים בהסכם הייתה כי תשלום העמלה יהיה כנגד מעורבותה בפרויקט, במידה כזו או אחרת, תוך קבלת רווחים ממנו - דבר שבסופו של יום לא קרה. לשיטתה אף אחת מהחלופות בהסכם לתשלום העמלה לא מתקיימת בנסיבות העניין, כאשר חצי המיליון שכן שולמו לתובעים הועברו כאקט של הגינות כלפיהם ומתוך מטרה ל"שקט תעשייתי".
לא סביר שהתנדבה
אבל השופט זילר דחה את טענות הנתבעת. מסקנתו הייתה שחלה, בנסיבות העניין, החלופה בהסכם שעניינה זכאות התובעים לעמלה בהינתן שההתקשרות בהסכם הבנייה נעשתה "על-ידי צד שלישי כלשהו" - הוא הקבלן - כאשר הנתבעת קיבלה "תמורה כלשהי" כתוצאה מכך.
השופט כתב בהקשר הזה כי "גרסת הנבעת, לפיה היא לא זכתה לכל טובת הנאה משייקה אלה (=הקבלן) בנוגע לפרויקט, ולא סיכמה עימו דבר בהקשר זה, הינה מוקשית. טענת הנתבעת כי פעלה כ'מתנדב' בארגון ההסכם עם העמותה (=לביצוע הבנייה) עבור שייקה אלה אינה מקובלת בעולם עסקי רגיל, בו מקובל כי הפועל להביא טובת הנאה למשנהו, עושה זאת כנגד הסכמות לפיהן פועלו לא יהיה לשווא".
אינדיקציה מרכזית לכך שהנתבעת קיבלה תמורה כלשהי נעוצה, לדברי השופט, במיליון השקלים שנמסרו לתובעים כנגד דרישתם, מתוכם שולמו כאמור חצי מיליון בלבד בשל כניסת הקבלן לחדלות פירעון. הוא דחה את גרסתה שמדובר בתשלום עבור "שקט תעשייתי", וקבע שסביר יותר כי היווה, בנסיבות העניין, תמורה (או חלק ממנה) ששולמה לנתבעת עבור חלקה בהבאת הפרויקט לקבלן.
בנסיבות אלה קיבל השופט את תביעת עורך הדין וחברת התיווך במלואה, ופסק לטובתם את שארית העמלה המגיעה להם על-פי ההסכם, 2.5 מיליון שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ו-15 אלף שקל הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד שיר פרומין ועו"ד גל מזרחי נחום ממשרד פרומין, מזרחי נחום ושות'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אסף שפירא
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 21294-04-22
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
