תושבי שכונה חרדית בנו לא פחות מארבע יחידות דיור בצמוד לדירתם. המפקחת על המקרקעין הורתה על הריסת שתיים מהיחידות שנבנו בניגוד לחוק
תושבי שכונת גבעת משה בירושלים, אשר בנו יחידות דיור ללא היתר, ייאלצו להרוס חלק מהן בעל כורחם – כך קבעה לאחרונה המפקחת על רישום המקרקעין אביטל שרייבר, שקיבלה תביעה שהגישו שכניהם. "לא ניתן להשלים עם התנהלות כאמור, העלולה להביא למצב שבו איש שהישר בעיניו יעשה והבית המשותף ישנה לחלוטין את פניו ויהפוך למקבץ של יחידות בלתי חוקיות, ללא תכנון כולל ובסיס קנייני", כתבה המפקחת. בנוסף להריסת שתיים מהיחידות חויבו הנתבעים לשלם חוב לוועד הבית והוצאות משפט בסך של כ-10,000 שקלים.
הצדדים הם שכנים בבניין הנמצא בלב שכונה חרדית בבירה. לאורך השנים בנו הנתבעים מספר יחידות דיור, בין היתר על הגג הצמוד לדירתם ובחצר שלהם, והשכירו אותן לאחרים. אין מחלוקת על כך שחלק מהיחידות נבנו ללא היתר. לאחר שאחת היחידות הסתירה לתובעים את הנוף מדירתם הם הגישו את התביעה.
לטענתם, יחידת הדיור שעל הגג נבנתה ללא הסכמת בעלי הדירות ובניגוד לחוק. כמו כן, בניית היחידה בחצר ביתם של הנתבעים נעשתה תוך השתלטות על חדר אשפה ציבורי המיועד לרווחת הדיירים. בנסיבות אלה עתרו התובעים להרוס את היחידות. בנוסף, הם ביקשו להורות לנתבעים לשלם לוועד הבית חוב שטרם הסדירו.
מנגד טענו הנתבעים כי בבניין קיימות חריגות בנייה רבות וכי התובעים בחרו להתמקד דווקא בהם בשל רדיפה אישית. לגופו של עניין טענו הנתבעים כי התביעה נגדם משוללת יסוד. כך למשל, ביחס ליחידה בחצר הם טענו שקיבלו הסכמה חתומה מצד יתר בעלי הדירות.
לא הרחבה, מבנה עצמאי
אבל המפקחת דחתה את טענתם. היא כתבה שהנתבע הודה בחקירתו שלא קיבל הסכמות לבניית היחידה שבחצר. גם ביחס ליחידה שעל הגג ציינה המפקחת כי לא הוכח שהנתבעים קיבלו את הסכמת הדיירים לבנייתה. היא הדגישה שלא מדובר בהרחבת דירה כמשמעותה בחוק המקרקעין אלא בבניית יחידה נפרדת ועצמאית הטעונה הסכמה של 100% מבעלי הדירות.
המפקחת הוסיפה כי היא ביקרה במקום ומצאה שחלק ניכר מהנוף הנשקף מהמטבח של התובעים חסום על ידי היחידה. עובדה נוספת לה התוודעה המפקחת בביקורה הייתה כי הנתבעים בנו לא פחות מארבע יחידות דיור, נוסף על דירתם, שאין להן זכר במסמכי הבית המשותף. לכל הפחות עבור שתיים מהיחידות – אלו שעל הגג ובחצר – אין היתרי בנייה.
המפקחת כתבה שהתנהלותם המתוארת של הנתבעים חורגת במידה ניכרת מהתנהלות סבירה של בעל דירה בבניין, ויש לה השפעה משמעותית על אופיו של הבניין ועל יכולתם של יתר השכנים ליהנות מהקניין שלהם.
לסיום דחתה המפקחת את ניסיון הנתבעים להתחמק מהחוב לוועד בטענה שאין לוועד חשבון בנק. "היעדר חשבון בנק אינו פוטר את הנתבעים מתשלום חובם", הבהירה.
בסופו של יום הנתבעים חויבו להרוס את היחידות שבנו על הגג ובחצר תוך חודשיים. בנוסף הם חויבו לשלם לוועד חוב בסך 2,688 שקלים תוך חודש. עוד חייבה אותם המפקחת לשלם את הוצאות המשפט של התובעים, בסך 6,950 שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד כהן עומר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב פיקל
לפסק הדין המלא בתיק מס' 1/219/2020
עו"ד און איל ינקו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין