ביהמ"ש המחוזי בת"א הפך את החלטת המוסד לביטוח לאומי וקיבל את עררו של נפגע שטען כי נפילת טיל גראד בתקופת מבצע "עמוד ענן" (2012) היא שגרמה לו לנזק בלב. השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות המוסד.
נובמבר 2012, ישראל בעוד עימות עם החמאס. ימי מבצע "עמוד ענן". גבר בשנות ה-50 לחייו הולך עם בתו באשדוד, כשלפתע נופל לידם טיל גראד.
האב נתקף בהלה וחרדה קשה וחש לחצים בחזה ובאוזניים. הוא פונה לבית החולים "קפלן", שם עלו ממצאי לב של חסם שמאל מלא, שהיה כבר ידוע.
באותו יום הוא לא עבר בדיקות נוספות (למשל אקו לב) כיוון שככל הנראה היה חסר ביטוח, בהיותו תושב חוזר. הוא שוחרר לביתו כשהוא ממשיך, לטענתו, לסבול מלחצים בחזה ופיתח קוצר נשימה במאמצים שהלך והחמיר.
כחודש לאחר מכן הוא נרשם בקופת חולים כללית והחל להיות זכאי לביטוח בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מספר שבועות אחר כך הוא אובחן כחולה בקרדיומיופתיה מורחבת ובאי ספיקת לב קלינית עם פגיעה בתפקוד החדר השמאלי.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע אירוע איבה, אולם רק בכל הקשור לנזקי שמיעה ונזק נפשי, ולא בהקשר של פגיעה בלב. יש לציין כי המוסד לא נימק את דחייתו בפני האיש, אלא הפנה אותו לחוות דעת של היועצת מטעמה מבלי שחוות הדעת צורפה להחלטה.
על החלטה זו האיש הגיש ערר בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. כל צד הגיש חוות דעת רופאים מטעמו, שתמכה בעמדתו.
השופטת (בדימוס) זהבה אגי העומדת בראש ועדת העררים, מינתה מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. המומחה ציין שהעורר לא סבל מסימפטומים של פגיעה בלב לפני אירוע נפילת הטיל, ומיד לאחר האירוע חש כאבים וקוצר נשימה והחל לסבול מירידה בתפקוד.
לפיכך מסקנתו הייתה כי סביר יותר לכי מחלת הקרדיומיופטיה – בצורת תסמונת שנקראת "טקצ'ובו" – התפתחה בעקבות הלחץ הנפשי הקשה באירוע נפילת הטיל ולא התפתחה כמצב תחלואתי קודם על רקע הליקוי של החסם בצרור ההולכה השמאלי.
"כסומא באפלה"
בפתח דברי הכרעתה, השופטת (בדימוס) זהבה אגי מתחה ביקורת נוקבת על כך שהרשות לא נימקה את החלטתה.
"החלטה המנוסחת בצורה כזו, המפנה לחוות דעת יועץ בלי לפרט את נימוקיה אינה מאפשרת למגיש התביעה להכרה לדעת מה הם נימוקי הדחיה, ועליו להגיש עררו כסומא באפלה ולירות את חיצי טענותיו לכל עבר. טוב תעשה הרשות המאשרת אם להבא תפרט את נימוקי הדחיה כבר בהחלטתה הראשונית או שתצרף את חוות הדעת עליהן היא נסמכת בהחלטתה לדחות את ההכרה", כתבה השופטת.
בעיקרו של דבר, השופטת קיבלה את מסקנות המומחה מטעם ביהמ"ש. בעניין זה השופטת ציינה כי כפי שציין המומחה, "הפגיעה בשריר הלב הידועה כ'תסמונת טקצ'ובו' מתרחשת באופן פתאומי, ועל כן סביר יותר כי הדחק מאירוע האיבה בו היה העורר מעורב הוא שגרם להסתמנות הקלינית ולא קיומו של החסם בצרור ההולכה השמאלי שהיה כאמור, א-סימפטומטי לחלוטין במשך חצי שנה, עד לאירוע האיבה".
בסיכומו של דבר נקבע כי קיים קשר סיבתי של גרימה בין הנזק ללב והכאבים בחזה [קרדיומיופטיה] לבין אירוע האיבה שהעורר חווה.
התוצאה הייתה שהערר התקבל והעורר הוכר כנפגע איבה גם בקשר לפגיעה בלב. המשיב חויב לשלם לעורר הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
- ב"כ העורר: עו"ד טל ימאיקה מורם
- ב"כ המשיב: עו"ד רועי הררי
עו"ד נעים פראן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין