מאת: עו"ד אולגה פרידלין
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
ב-99' בוצע לחולה ניתוח להסרת גידול מורחב מחוט השדרה, בשיטה שהייתה נהוגה אז בארץ. הגידול הוסר, אך החולה נותר משותק בשתי רגליו. רוב טענותיו של החולה בתביעת הרשלנות שהגיש נגד ביה"ח איכילוב נדחו, אך בכל זאת נפסק לו פיצוי של 250 אלף שקל- מדוע?
גידול מסוכן וגדול, שהתגלה בגבו של אדם, הצריך ניתוח דחוף להסרתו. החולה התייעץ עם מומחה בעל שם עולמי מארה"ב ועם בני משפחתו, ולבסוף הוסכם כי את הניתוח יבצע פרופסור שהתמחה אצל אותו מומחה, בביה"ח איכילוב שבתל אביב.
עוד הוסכם, כי המנתח ישתמש בשיטה, שבאותה תקופה- סוף שנות ה-90', הייתה היחידה המאושרת לשימוש בארץ. שיטה זו, המתבססת על ניטור בעזרת מכשיר ייחודי אותו מתפעל מנטר, מאפשרת למנתח לכרות את הגידול במלואו מבלי לפגוע בחוט השדרה.
במהלך הניתוח, הוסר הגידול במלואו, אך חוט השדרה של החולה נפגע והוא נותר משותק בשתי רגליו.
בתביעה שהגיש כנגד בית החולים לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, טען החולה כי בית החולים התרשל משום שהסתמך על שיטה רשלנית ולא אמינה, תוך שימוש במכשיר ניטור שאינו תקין, מה שהוביל להטעיית המנטר והמנתח ולפגיעה בחוט השדרה.
התובע טען, כי בדיעבד נודע לו שבאותה תקופה הייתה שיטת ניטור נוספת, חדשה וניסיונית, שהחלו להיעזר בה בניתוחים בחו"ל, אך הדבר לא הובא לידיעתו. משכך, טען לפגיעה באוטונומיה בשל היעדר מידע מספק, מה שפגם בהחלטתו המושכלת לביצוע הניתוח. כמו כן, טען החולה כי אילו היה יודע על שיטת הניטור הנוספת, היה נוסע לחו"ל על מנת לעבור שם את הניתוח.
האם כשלה שיטת הניטור?
בית החולים טען כי המנתח פעל כראוי וללא רבב לכל אורך הניתוח, והדגיש כי התובע, שהגיש תביעתו בחלוף כ-15 שנה, נותר בחיים והגידול לא חזר לגבו. יתרה מכך, ערב הגשת התביעה שלח התובע מכתב הוקרה למנתח, בו הודה לו על טיפולו המסור.
לטענת בית החולים, שיטת הניטור שבעזרתה בוצע הניתוח, הייתה באותם ימים השיטה היחידה המותרת לשימוש בארץ, ולפיכך נהג המנתח בהתאם לפרקטיקה המקובלת. עוד נטען, כי ככל שהניטור הציג ממצאים לא נכונים, הרי שיש לראות בכך כשל בשיטת הניטור ולא בביצוע הניטור עצמו.
בית החולים ציין כי לפני הניתוח נערכה שיחה בין המנתח לתובע, בה הוסברו לתובע האפשרויות הניתוחיות, הסיכונים, הסיכויים והסיבוכים הכרוכים בביצועו.
חובת הגילוי- מהו הגבול?
השופטת רחל ברקאי, קבעה כי התנהלות הצוות הרפואי במהלך הניתוח נעשתה בהתאם לפרקטיקה שהייתה נהוגה באותה העת, וכי הכשל נבע משיטת הניטור. לפיכך, קבעה השופטת, כי אין לייחס כל רשלנות להתנהלות הצוות הרפואי.
עם זאת, קבעה השופטת, כי אכן הוחסר מהתובע מידע רלוונטי, טרם גיבוש החלטתו לבצע את הניתוח.
נפסק, כי על הרופא מוטלת החובה לשתף את המטופל בכל מידע שהיה נדרש לו בכדי לגבש החלטה האם להסכים לטיפול המוצע. לתובע לא נמסר מידע אודות שיטת הניטור החדשה והניסיונית בה החלו לעשות שימוש בחו"ל.
מאחר שהתובע לא קיבל את מלוא המידע אודות שיטת הניטור החדשה והניסיונית, ולנוכח ההבדלים בין שיטות הניטור הקיימות, פגע הדבר באוטונומיה של התובע על גופו ועל כן הוא זכאי לפיצוי.
פגיעה באוטונומיה, יש לציין, הינה סוג של עוגמת נפש אשר נגרמת לאדם משום ששללו ממנו את זכות הבחירה.
לבסוף קבעה השופטת כי ביה"ח ישלם לתובע 250 אלף שקל בגין פגיעה באוטונומיה בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 58,500 שקלים.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
*הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בדיני נזיקין ובין היתר בנזקי גוף ורשלנות רפואית.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.