הצעיר בן ה-23 נהרג באילת ב-2008. המבטחת טענה שההצתה הייתה מכוונת אך השופטת לימור רייך קיבלה את גרסת התובעים שהאש התלקחה בעקבות התדלוק.
לפני כ-9 שנים נסע צעיר בן 23 לבדו לחופשה באילת. ביום הראשון של החופשה, בשעות הערב, הוא נהרג כתוצאה משריפה שפרצה ברכבו.
ארבע שנים לאחר מכן הגישו אביו ודודתו תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד "איילון" שביטחה את הרכב. את התביעה הם הגישו הן כיורשים של עיזבונו והן בטענה שהם היו "תלויים" בו למחייתם.
התובעים והנתבעת מסרו גרסאות עובדתיות שונות לאירוע.
לטענת התובעים, בשלב כלשהו באותו ערב אזל הדלק ברכבו של המנוח והוא נעצר לאחר שנסע נגד כיוון התנועה ופגע במכולת אשפה. נהג מונית שעבר במקום סייע לו להגיע לתחנת דלק סמוכה ולהביא משם מיכל קטן ובתוכו דלק.
לאחר שהמונית עזבה את המקום הצעיר תדלק את הרכב ונעמד בצדו האחורי השמאלי ואז התלקחה אש בבת אחת, אחזה בבגדיו והוא נכווה באורח קשה והובהל לבית החולים שם נפטר מפצעיו.
התובעים טענו שפעולת מילוי הדלק ברכב היא "תיקון דרך" ולכן יש להכיר באירוע כתאונת דרכים.
המבטחת טענה מנגד שהצעיר גרם במכוון להצתת הרכב באמצעות מיכל הדלק ולכן חוק הפיצויים אינו חל על המקרה. היא הסתמכה על שיחת טלפון שהגיעה למוקד המשטרתי באותו ערב בה דווח על אדם שמנסה להתאבד ושופך דלק במושב האחורי של רכבו. בנוסף היא הגישה דו"ח חוקר דליקות שהסיק על סמך נתונים שונים שמדובר היה בהצתה.
"פרשנות אישית"
אך השופטת לימור רייך מבית משפט השלום בהרצליה קיבלה את גרסת התובעים. היא קבעה שגרסתם מתיישבת עם עדות נהג המונית ועם התיעוד ממצלמות האבטחה במקום.
עוד לדבריה, עד הראייה שדיווח על התאבדות לא נכח בקרבת הרכב בזמן ההתלקחות באופן שאפשר לו לקלוט את פרטי האירוע בצורה מדויקת ונראה שדיווחו נעשה מתוך "פרשנות אישית להתרחשויות" שאינה בהכרח הולמת את המציאות.
ביחס לדו"ח קבעה השופטת שמסקנת החוקר נשענת על תשתית עובדתית חסרה שכן לא עמדה בפניו עדות נהג המונית שסייע לצעיר להביא מיכל דלק והיא גם אינה מתיישבת עם סרט האבטחה.
כמו כן היא לדבריה, לא נמצא כל מניע להתאבדות שכן מדובר היה בבחור ללא עבר פסיכיאטרי שהתמיד בעבודתו שנים רבות.
השופטת הוסיפה שהתדלוק שביצע הצעיר היה בבחינת "טיפול דרך" ולכן הוא חוסה תחת הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים.
באשר לנזק, השופטת לא קיבלה את טענת התובעים שהם היו "תלויים" במנוח וקבעה שלא הוכח שהוא פרנס אותם אלא לכל היותר הוא השתתף בהוצאות הדירה בה גר יחד עם אביו.
עם זאת, התביעה בשם העיזבון התקבלה והמבטחת חויבה לשלם לעיזבון הצעיר 999,735 שקל עבור אובדן הכנסתו עד גיל 67, הפסדי פנסיה, הוצאות קבורה ומצבה וכאב וסבל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד צבי רוטמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מנדה
עו"ד סיגלית רפאלוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין