ביהמ"ש קיבל את תביעתו של אדם שרכש רכב בייבוא אישי דרך חברה שעוסקת ביבוא רכבים. השופט אף חייב את בעל החברה בפיצויים באופן אישי וציין כי לא יעלה על הדעת מצב בו אדם יסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של חברה שפועלת בצורה כזאת.
השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתו של אדם שרכש רכב בייבוא אישי נגד החברה המייבאת ובעליה, והורה להם לפצות אותו בכ-70,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
בין הצדדים נחתם הסכם בנובמבר 2015, לייבוא אישי של רכב משומש מסוג "ריינג' רובר", במסגרתו החברה התחייבה לייעץ ולסייע לתובע בכל מה שכרוך בייבוא הרכב – רכישתו בחו"ל, שילוחו לישראל, שחרורו ממכס בנמל ומסירתו לתובע.
התובע מצדו התחייב לשלם 850,000 שקל תמורת הרכב ומכלול שירותי החברה.
המועדים שנקבעו בהסכם למסירת הרכב לתובע חלפו, אבל הרכב לא נמסר. התובע, שסבר כי נפל קרבן למעשה מרמה, הגיש תלונה במשטרה, וכן תביעה לפיצויים בבית המשפט.
בהמשך לכך הצדדים הגיעו להסכמות מסוימות, לאחר שהנתבע העיד כי נפלה טעות במשלוח המסמכים לתובע. בסופו של דבר, הצדדים פעלו להשלמת ייבוא הרכב שנמסר לתובע באיחור של כששה חודשים.
התובע שיוצג על ידי עו"ד אסף לאור ממשרד הרצליך-לאור, טען כי הנתבעים הפרו שורה ארוכה של התחייבויות בחוזה, בראשן האיחור במסירת הרכב.
בנוסף, התובע טען בין היתר כי מד הקילומטרים של הרכב זויף, כך שבמקום 31,244 ק"מ שהראה המד בכניסת הרכב לישראל, המד הראה 14,446 ק"מ בזמן שהרכב נמסר לו, וכל זאת כאשר על פי ההסכם הרכב צריך היה להגיע עם 12,900 שקל.
הנתבעים שיוצגו על ידי עו"ד גיא אשכנזי, הכחישו את טענות התובע בדבר זיוף כלשהו. בנוגע לאיחור, נטען כי היו גורמים בחו"ל שגרמו לעיכובים, וכן כי על פי ההסכם יש למנות 45 ימי עבודה רק מיום השלמת התשלום, ולכן במקרה זה הרכב לא נמסר באיחור כיוון שהתובע התעכב בתשלומים.
"תמונה מדאיגה"
לאחר שניתח את הראיות, השופט אילן הבהיר כי הנתבעים לא הציגו אפילו ראייה אחת שלפיה מי שעיכב את רכישת הרכב היו גורמים בחו"ל, מה גם שבשיחות עם התובע אף אחד לא בא אליו בטרוניה על עיכוב כלשהו בתשלום.
"נוכח עובדות אלו, אין מנוס מהקביעה שלפיה טענות הנתבעת לעיכוב בהשלמת יבוא הרכב עקב אי השלמת תשלומי התובע הועלו רק בדיעבד, לאחר הפנייה לבית המשפט, ובניסיון למצוא תירוץ לעיכוב בהשלמת יבוא הרכב", כתב.
גם בנוגע למד הקילומטר, בעוד שהתובע הציג ראיות משכנעות גדון היסטוריית טיפולים ורישומי כניסת הרכב לנמל אשדוד, השופט הבהיר כי הנתבעים לא סתרו את גרסתו, וציין כי הראיות שהוצגו "מציירות תמונה מדאיגה", שלפיה מישהו – גם אם לא הנתבע עצמו – אכן הוריד את הקילומטרז'.
בהמשך פסק הדין השופט קבע כי יש הצדקה לבצע "הרמת מסך" ולחייב את הנתבע אישית, לנוכח הנסיבות: "כך כאשר התברר שנעשה ניסיון להונות את התובע בזיוף מד האוץ של הרכב, כך כאשר התברר שהנתבע עוסק בלא רישיון בעסקי יבוא אישי של רכבים, וכך כאשר עסקינן בחברה משפחתית".
בסיכומו של דבר השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע כ-70,000 שקל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין