בימ"ש השלום באשדוד קיבל בשבוע שעבר את תביעת העובדת ודחה את טענת המעסיקה כי אינה אחראית לתאונה. השופט: הנתבעת הייתה אדישה לבטיחות עובדיה.
השופט יהודה ליבליין פסק פיצויים לזכות העובדת, ואף דחה את העמדה שלפיה יש להטיל עליה לפחות חלק מן האשמה לתאונה.
בתביעה שהגישה בבימ"ש השלום באשדוד לפני כארבע שנים סיפרה העובדת – המועסקת מ-1993 כפועלת ייצור בחברת "בוטיק הפיתות" באשדוד – על תאונת עבודה שאירעה לה בשנת 2010, כאשר החליקה על נוזלים שנקוו ברצפה.
לטענתה, מנהל העבודה הורה לחלק מעובדי הייצור לנקות את רצפת המפעל באמצעות מים, סבון ונוזל שקוף להסרת שומנים, אך היא לא הייתה מודעת לכך, החליקה על הנוזלים ונחבלה בגבה ובכתפה.
המעסיקה-הנתבעת לא הכחישה את התרחשות האירוע אולם טענה שאין להטיל עליה את האחריות, ולחלופין להטיל אשם תורם משמעותי על התובעת.
פסק דינו של השופט ליבליין חולק לפרקים שונים בהתאם לסוגיות שעמדו על הפרק, ותחילה עסק בשאלת האחריות. בעניין זה השופט קבע כי הנתבעת, בהיותה המעסיקה של התובעת ובעלת השטח, נושאת באחראיות להתרחשות התאונה.
לא היו הנחיות
"מקום עבודה, בו תהליך העבודה מחייב ניקיון ושטיפת הרצפה, אזי על המעביד מוטלת חובה מוגברת לשמור על בטיחות עובדיו, ולקבוע נהלי עבודה אשר יבטיחו, כי לא יתרחשו תאונות", כתב השופט, והפנה לכך שמנהל העבודה עצמו העיד כי באותה תקופה לא היו הנחיות בטיחות בכל הקשור לעבודות הנקיון, בעוד שכיום ישנם נהלים ברורים, ואף נעליים מתאימות.
יתרה מכך, השופט התרשם כי הנתבעת הייתה אדישה לבטיחותם של עובדיה, וכלל לא התעניינה כיצד התרחשה התאונה באותה עת.
בתוך כך השופט דחה בין היתר את טענת הנתבעת שלפיה לא הוכח כי נעשה שימוש במסיר שומנים, והבהיר כי בעיניו גם מים וסבון יוצרים סיכון.
בהמשך פסק הדין השופט דחה את הטענות לאשמה מצד התובעת. אמנם השופט העיר כי עדות התובעת הותירה רושם עגום, וככל הנראה היא כן הייתה מודעת לכך שיש מים על הרצפה, אך מה שהכריע את הכף לטובתה היא העובדה ש"הנתבעת לא הראתה כי התובעת פעלה מתוך אילתור או בדרך מסוכנת כלשהי".
בכל הקשור לנזק, השופט אימץ את דעתו של מומחה ביהמ"ש שקבע לתובעת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 12.25% (10% בגין פגיעה בכתף ימין, וכן 2.5% בגין מגבלות תנועה בגב התחתון). בסוגייה זו השופט דחה טענות שונות של הנתבעת וציין כי המומחה הותיר רושם מקצועי והשיב על שאלות באופן ברור.
בסיכומו של דבר, לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי (שהכיר במקרה כתאונת עבודה) בסך כ-9,000 שקל, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך 93,315 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל. הפיצוי נפסק עבור כאב וסבל, הפסדי שכר ועזרת צד שלישי.
- ב"כ התובעת: עו"ד ע' הלד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ח' הקמן
עו"ד יאיר סמוגורה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין