מאת: עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי
לפסק הדין בעניין קורן נ' המכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן
לאחר שנואש מחיפוש אחר עבודה, החליט טכנאי מחשבים בן 56 להפחית 10 שנים מגילו. הוא התקבל לעבודה במכללה לחינוך גופני בוינגייט, אולם פוטר לאחר שהשקר נחשף. בתביעה שהגיש נגד המכללה טען שפיטוריו לוקים בהפליה ונבעו ממניעים זרים. מה נקבע?
טכנאי מחשבים שמצא עצמו מחוסר עבודה בגיל 56, נוכח לדעת, כי גילו מהווה מחסום מפני עבודה חדשה, והחליט להשמיט את גילו מקורות החיים. אלא שבמהלך ראיונות העבודה, הוא נשאל לגילו, ונדחה פעם אחר פעם. באחת הפעמים אף נאמר לו שבית העסק "אינו בית אבות".
לאחר שנקלע למצוקה רגשית וכלכלית בשל החיפוש הבלתי נלאה, החליט 'לשפץ' את קורות החיים שלו, והציג עצמו כצעיר יותר ב-10 שנים. לימים, הוא התקבל לעבוד כמנהל רשת המחשוב של המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט.
בחלוף כשלוש וחצי שנים, התגלה דבר השקר והעובד פוטר בטענה להפרת אמון הבוטה. בעקבות זאת, הגיש העובד תביעה נגד המכללה, בה טען, בין היתר, כי פיטוריו נעשו שלא כדין, תוך הפלייתו מחמת גילו.
סיבה נוספת לפיטוריו, טען התובע, היא היריבות בינו לבין הממונה הישיר שלו, אשר הצליח לשכנע את מנהל המכללה דאז, לפטרו. משכך, הפיטורים נעשו משיקולים לא ענייניים ובחוסר תום לב. התובע הדגיש, כי לאורך השנים תפקד במקצועיות ויעילות.
הנתבעת חזרה על טענתה, כי התובע פוטר על עצם השקר ולא על תוכנו. לראייה, מרבית המועמדים למשרה היו צעירים מהגיל שהציג התובע, אך הנתבעת בחרה להעסיק אותו. פיטוריו, טענה, נבעו ממשבר אמון לנוכח גילוי השקר. משרתו הרגישה של התובע, המאפשרת לו גישה לכל מאגרי המידע של הנתבעת, מבוססת על אמינות שנפגמה.
"משבר אמון אינה מילת קסם"
השופטת חנה טרכטינגוט קבעה, כי התובע לא פוטר בנסיבות של הפלייה. השופטת הסבירה, כי עצם העובדה שהפיטורים נסמכו על שקר שנגע לגילו אינה מוכיחה את ההפלייה כשלעצמה.
עם זאת, השופטת ראתה לנכון לציין, כי אין ספק שקיימת בישראל העדפה ברורה לכח עבודה צעיר, ואין לה ספק, כי התובע סבל מקשיים ומצוקה בשל המחסום שניצב מולו- וזה מה שהוביל אותו לשקר.
אולם, אף שלא מדובר בהפלייה, מדובר בפיטורים שלא כדין. זאת, כיוון שלא משבר אמון הוא שהביא לפיטורי התובע, אלא הסכסוך החריף עם הממונה עליו.
"'משבר אמון'", כתבה השופטת, "אינה מילת קסם ויש לבחון בעיניים אובייקטיביות האם אין בנימוק זה כיסוי לחוסר תום לב או מניעים זרים בפעולות המעסיק".
לדברי השופטת, הממונה, שניסה להתחמק מאחריות על תקלה, האשים בה את התובע ודרש לפטרו. כשהבין, כי טעות אחת לא תביא לפיטורים, ניסה למצוא עילה טובה יותר. חיטוט בקורות החיים של התובע הביא לממונה את הפרס המבוקש. גילוי השקר, שימש כמסווה 'מושלם' לביצוע הפעולה.
באשר לשיעור הפיצוי קבעה השופטת שיש להתחשב מצד אחד בהתנהלותה הפגומה של המכללה, אשר נגררה לרצון הממונה, ובכך שהעובד, נותר בגיל 60 ללא עבודה ופרנסה. מצד שני אין מחלוקת שהתנהלות התובע גם היא הייתה פגומה.
משכך, החליטה השופטת להעמיד את הפיצוי בגובה 7 משכורות ובסך הכל- 91 אלף שקל. זאת, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל.
חוסר שביעות רצונו של בית הדין מהתנהלות המעסיק, אשר פיטר עובד בנימוק שהתברר כמסווה בלבד לסיבה האמתית, התבטא בפסיקת פיצויים גבוהים למדי.
לפסק הדין בעניין קורן נ' המכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן
• הכותבים, בעלי משרד עורכי דין העוסק בתחום דיני העבודה
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.