- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
827 אלף שקל להולך רגל שנפגע בתאונת "פגע וברח"
הולך הרגל תבע פיצויים מ"קרנית", שמחוייבת על פי חוק לפצות נפגעי תאונות דרכים כשזהות הנהג הפוגע לא ידועה. אלא שהיא לא עשתה לו "חיים קלים".
בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה תביעה לפיצוי על נזקי תאונת "פגע וברח" שהגיש הולך רגל נגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. "קרנית" טענה שהולך הרגל משקר בנוגע לאופן התרחשות התאונה אך השופטת אידית קליימן-בלק שוכנעה שגרסתו אמינה.
התאונה אירעה ביולי 2012. לדברי הולך הרגל, מכונית שנסעה במהירות פגעה בו בזמן שחצה את הכביש ברחוב קדם בתל אביב, וברחה מהמקום. כתוצאה, הוא נפל ואיבד את ההכרה. אדם שנכח במקום הזמין אמבולנס שפינה אותו לבית החולים "וולפסון" בחולון, שם הוא אובחן עם שבר בברך שמאל וחבלות יבשות.
מאחר שזהות הרכב הפוגע אינה ידועה, הוא הגיש ביוני 2013 תביעת פיצויים כנגד "קרנית", כמי שאחראית לפצות נפגעי תאונות דרכים במקרים בהם אין חברת ביטוח לתבוע.
התובע טען כי מאז התאונה הוא מתקשה בהליכה ועמידה ממושכת, וכי בעקבות התאונה הוא עזב את מקום העבודה ומתפרנס מגמלת נכות ומעבודות מזדמנות. על כן, הוא סבר שיש לקבוע לו נכות תפקודית גבוהה.
מנגד, "קרנית" כפרה באחריותה לפצות את התובע. תחילה היא טענה שהתובע כלל לא נפגע בתאונת דרכים אך מאוחר יותר חזרה בה, וטענה כי התאונה אירעה בין רכב כלשהו לבין התובע – אך לא כהולך רגל, אלא כרוכב אופנוע. כהוכחה, היא הציגה הקלטה של השיחה עם מגן דוד אדום, שם נשמע בבירור שהמזמין אומר שהתאונה התרחשה בין רכב לבין אופנוע.
קרנית טענה כי כנראה שהאופנוע של התובע לא היה מבוטח ולכן הוא מנסה להוציא ממנה כספים.
בנוסף, היא טענה שהתובע משקר בנוגע לכך שלא שב לעבודה, שכן הוא שב לעבוד במשרה מלאה ואף חזר להתאמן בחדר כושר – מה שמעיד על כך שלא נגרמה לו פגיעה משמעותית.
בתגובה לטענותיה, התובע הודה שיש ברשותו אופנוע אך עמד על כך שהוא מבוטח בביטוח חובה ושאילו האופנוע היה מעורב בתאונה הוא היה תובע את המבטחת ולא את "קרנית".
האמת והשקר
עדותו של מזמין האמבולנס ומסמכיו הרפואיים של התובע הכריעו את הכף במחלוקת העיקרית שניטשה בין הצדדים – אופן התרחשות התאונה. השופטת קליימן-בלק שוכנעה שמדובר בתאונת "פגע וברח" ושללה את האפשרות שהתובע מסר גרסה שקרית, מה גם שהנתבעת לא הוכיחה בפניה שהאופנוע היה מעורב בתאונה או שהוא לא היה מבוטח.
בהמשך, השופטת קיבלה את עמדת המומחה וקבעה כי לתובע נגרמה 30% נכות רפואית. מכאן, היא פנתה לבחון האם אכן נגרמה לו נכות תפקודית כלשהי.
בשלב זה, השופטת מצאה כי התובע סילף את המציאות בנוגע להשפעת נזקי התאונה על איכות חייו, שכן הוא אכן שב לעבוד במשרה מלאה והעובדה שהוא "שרירי וחסון באופן בולט לעין" – מעידה על כך שהוא מתאמן חרוץ בחדר כושר.
ובכל זאת, השופטת התחשבה בעובדה שהתובע צעיר (29), חסר השכלה ועבודתו כרוכה בעמידה ממושכת, היא קבעה לו נכות תפקודית בשיעור 20%.
בסופו של דבר, "קרנית" חויבה לשלם לתובע 827 אלף שקל כפיצוי על הפסדי שכר ופנסיה, עזרת הזולת, החזרי נסיעות והוצאות רפואיות, וכן כאב וסבל. בנוסף, היא תישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהפיצוי ובהוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין כרמי בוסתנאי ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דורון נוביץ ואח'
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
