אורח בחתונה החליק במסדרון מלוכלך וחלקלק שמוביל לשירותים. בעל האולם טען שהאורח שתה לשוכרה ולכן החליק, אך בית המשפט התרשם כי בעלי האולם פשוט לא דאגו לסביבה נקיה ובטוחה לאורחים הבאים בשעריהם.
השופטת מיכל שרביט מבית משפט השלום בירושלים חייבה את אולם האירועים "קדמא" שבנווה אילן לפצות אורח שנפל בחתונה ב-440 אלף שקל (כולל הוצאות משפט). פסק הדין מבהיר לבעלי אולמות כי הם מחויבים לדאוג לניקיון האולם לביטחון האורחים – ולא, ישלמו על כך.
הצעיר הגיע ביוני 2012 לחגוג עם משפחתו את נישואי בן דודו. לקראת סיום האירוע, הוא החליק במסדרון המוביל לשירותים, שהיה לדבריו מלוכלך ושמנוני, כנראה משאריות אוכל ומזון.
לצעיר (25) נגרמו מספר קרעים ברצועות הברך, הוא עבר שני ניתוחים והנפילה הותירה אותו עם נכות של כ-20%. לדבריו, הוא כלל לא חשב לתבוע את האולם, אך בחלוף שנה וחצי של שכנועים מצד משפחתו וחבריו, הגיש לבסוף תביעת נזיקין, שבה טען כי בעלי האולם אחראיים לנפילתו ולנזקיו.
בשם האולם העיד מי שהיה סגן מנהל האירוע ביום החתונה. הוא ציין כי עבודות הניקיון מתבצעות באופן שוטף במהלך האירוע, בעיקר בשירותים ובמסדרונות, וכי התובע מעד משום ששתה לשוכרה וברכיו היו עדיין חלשות מפגיעה במשחק כדורגל, בו השתתף כחודש וחצי לפני החתונה.
לחילופין הוא ביקש להטיל על התובע אחריות לנפילה כיוון שהיה עליו להביט לאן הוא הולך, ולגבי הנזקים, הוא טען כי הנכות של התובע נגרמה מאותה פגיעת כדורגל, ולא מהנפילה באולם.
אך עדות התובע הייתה מהימנה בעיני השופטת שרביט ואף נתמכה בראיות רבות, כמו מסמך רפואי מאורתופד שבדק אותו לפני החתונה וציין כי הברך במצב טוב, וסרט החתונה בו הוא נראה מפזז וקופץ על רחבת הריקודים.
כלומר, מסקנת השופטת הייתה שהפציעה ממשחק הכדורגל לא היא שגרמה לנפילה או לנכות בעקבותיה, אלא הרצפה המלוכלכת בדרך לשירותים באולם – היא שגרמה לנזקים.
גם בנושא השתייה החריפה השופטת העדיפה את עמדת התובע, לפיה הוא שתה רק בתחילת הערב, ואילו הנפילה התרחשה ב-2 בלילה. השופטת אף הוסיפה כי התובע אינו אמור לחפש מכשולים בדרכו לשירותים, ובכך סתמה את הגולל על הטענה כי יש לו אשמה בתאונה.
סיכון בלתי רגיל
מכאן, השופטת עברה לדון באחריותו של האולם. השופטת הסבירה כי לפי הפסיקה הימצאות שיירי מזון או נוזל כלשהו על רצפת אולם אירועים היא סיכון בלתי סביר עבור האורחים והעובדים במקום, שבעלי האולם מחויבים למזער אותו ככל האפשר.
במקרה הנוכחי הבעלים יכלו לנקוט בפעולות פשוטות וזולות יחסית, כמו קביעת נהלי ניקיון ובטיחות ברורים בכתב, דבר שלא נעשה לפי עדות המנהל.
לפיכך השופטת קבעה כי הייתה כאן רשלנות שמצדיקה לחייב את האולם לפצות את התובע על נזקיו. לאחר בחינת גובה הנזקים השופטת פסקה לתובע 440 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ועוד.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין, יעקב לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד צבי רפפורט
עו"ד חגית אפרתי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין