האישה נפגעה משאיפת עשן וסבלה מסחרחורות קשות, ולמחרת נפלה ושברה את הרגל. חברת הביטוח ביקשה לייחס חלק מהנזק לרקע רפואי קודם. ביהמ"ש דחה את טענותיה וקיבל את התביעה.
כמו בכל יום שבשגרה, אישה בשנות ה-50 לחייה עשתה ברכבת לכיוון עבודתה בסניף בנק מזרחי טפחות. אלא שבאותו יום קרה משהו שאיש אינו מצפה לו. עשן מיסך את קרון הרכבת ואש החלה להתפשט בו. האישה חולצה והובהלה לבי"ח איכילוב, כשהיא סובלת מנזקי שאיפת עשן, סחרחורות, כאבי ראש וחבלה בברך. היא קיבלה טיפול ושוחררה לביתה.
נפגעתם בתאונה?
עו"ד דיני נזיקין
לדבריה, באותו לילה סבלה מכאבים וסחרחורות ללא הפסק. למחרת התאונה החליטה ללכת לקופת חולים. כשיצאה מהבית, פתאום ראשה הסתחרר קשות וחולשה תקפה את רגלה הימנית. היא איבדה את שיווי המשקל, נפלה ושברה את הרגל.
התאונה, שקרתה בשנת 2010, הוכרה כתאונת דרכים וכתאונת עבודה. וועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לה נכות אורתופדית קבועה בשיעור 20%. כמו כן, נקבע כי היא סבלה מ-100% נכות זמנית למשך כשנה מיום התאונה, ו-40% נכות זמנית לשלושה חודשים נוספים.
בעקבות התאונה, הגישה האישה תביעה לפיצויים בבימ"ש השלום בחיפה נגד חברת הביטוח "הפניקס". המחלוקת העיקרית הייתה בנוגע להשפעת הנכות הרפואית על תפקודה של התובעת – כלומר על שיעור "הנכות התפקודית".
הנתבעת טענה שנזקיה של התובעת הושפעו גם מרקע רפואי קודם, הכולל את מחלת הקרוהן וכן בעיות קודמות ברגליים.
בנוסף לטענות בדבר הנזק שנגרם לה, התובעת טענה שעקב פציעתה, בסוף שנת 2012 היא פרשה לגמלאות, כיוון שלא נמצאה לה עבודה בהיקף של שש שעות ובהתאם למגבלותיה.
הנתבעת לא גיבתה את טענותיה בחוות דעת מומחה, ונשיא ביהמ"ש השופט אינאס סלאמה דחה את טענותיה בדבר רקע רפואי קודם, והסביר כי לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין לקבל טענות רפואיות כאלה ללא קביעת מומחים.
בנוגע לשאלת הנכות התפקודית, השופט קבע כי לתובעת נותרו 20% אחוזי נכות תפקודית (כשיעור הנכות הרפואית). לעניין זה השופט התחשב באופייה של הפגיעה בברך ובטיפולים שעברה התובעת, וכן בגילה ובמקצועה, ובעובדה שעבדה פחות שעות כתוצאה מהתאונה.
עם זאת, השופט דחה את טענת התובעת שלפיה היא פרשה לגמלאות בגלל התאונה, לאחר שהשתכנע כי היא פרשה במסגרת תכנית פרישה בתנאים מועדפים, וללא קשר לפגיעותיה בתאונה.
לאחר שניתח את הנזקים השונים, ובהם הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות על עזרה חיצונית, השופט קבע שלתובעת מגיע פיצוי בסך 276,000 שקל.
אלא שהתובעת כבר קיבלה מביטוח לאומי 284,000 שקל – דמי פגיעה וקצבאות נכות מעבודה. במקרה כזה, הסביר השופט, התביעה "נבלעת" בתגמולי ביטוח לאומי, אבל התובעת עדיין זכאית לרבע מהפיצוי לפני הניכויים, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי.
לכן, בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 69,000 שקל וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13%.
- ב"כ התובעת: עוה"ד סודאי, אורן ואח'
- ב"כ הנתבעת: עוה"ד אגברייה, אלמאדי ואח'
* עו"ד אתי בן ניסים עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.