162,000 שקל פיצויים למטופלת שנפגעה מטיפול שיניים רשלני

על סמך עמדתו של מומחה מטעם בית המשפט, השופטת שוכנעה כי הטיפול שבוצע לתובעת – שהיה ממושך ומורכב – בוצע באופן רשלני ועל סמך תכנון לקוי, והביא לנזקים רבים לשיניה.  

בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתה של אישה שתבעה פיצויים משני רופאי שיניים בגין טיפול מקיף לשיקום הפה. השופטת מירב קלמפנר-נבון שוכנעה כי "הטיפול שניתן לתובעת בוצע בחוסר מיומנות ולא בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת, אשר חייבה טיפול בשלבים ותכנון כמו גם בדיקות מקדימות, לפני ביצוע כל שלב". 

התובעת סיפרה על הטיפולים שבוצעו בין השנים 2010-2012, לאחר שפנתה אל מרפאתה של הרופאה הנתבעת (שעובדת בשיתוף פעולה עם רופא נוסף – הנתבע), לצורך שורה של טיפולים, ובהם שיקום של הלסת העליוניה בשל חוסר של שלוש שיניים אחוריות, ציפוי לשיניים קדמיות. הנתבעת המליצה לה על תכנית שכללה עקירת שתי שניים, טיפול שורש בשן אחרת, והחדרת שתלים ללסת העליונה.

לטענת התובעת, גם התכנון וגם הטיפול היה רשלני, וכלל עקירה רשלנית, השחזת יתר, החדרה בעייתית של שתל, כתרים שנשרו, ועוד. בשלב מסוים היא החליטה להפסיק את הטיפול ועברה לרופא אחר, ואף נאלצה לשנות את תכנית הטיפולים ולעקור שיניים מסוימות ולשחזר אותן על ידי תותבת ושתלים.

מנגד, ובתמצית, הנתבעים טענו כי אין קשר סיבתי בין טענות התובעת כלפיהם לבין נזקיה. לטענתם, הם טיפלו בתובעת באופן המיטבי והנכון ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ובהתאם למצב שעמד לפניהם בזמן אמת.

בנוסף הם טענו כי היות שהתובעת הפסיקה את הטיפול בטרם הושלם, וככל שבחרה לפנות לרופאים אחרים, אין לה להלין אלא על עצמה.

פגע ביחסי האמון

כל צד תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה. בשל פערים גדולים בין חוות דעת אלה, השופטת קלמפנר-נבון – שהציגה את המחלוקות הרפואיות לעומקן – מינתה כירורג פה ולסת כמומחה מטעם בית המשפט. מומחה זה סבר בין היתר כי קביעת תכנית הטיפול מראש, על כל שלביו וגביית התשלום עבורו מראש, היו בלתי סבירים כפי שאף התברר בדיעבד. לעמדתו, צריך היה לבצע תכנית בשלבים עם בדיקות מקדימות.

בין היתר, ומבלי להיכנס לכל הפרטים הרפואיים-טכניים, המומחה סבר כי כתוצאה מהטיפול איבדה התובעת  6 שיניים טבעיות ונגרמה לה נכות בשיעור 7.5% (בנוסף ל-2.5% נכות שכבר היו לה).

לאחר שסקרה את עמדת המומחה, השופטת ציינה כי "הנתבעים שמו דגש רב על עניין זה, בנסיון לערער את יסודות חוות דעת המומחה, ברם חקירת המומחה, מעלה כי מסקנותיו הוסקו על בסיס החומר המקצועי אשר עמד לפניו ולא על בסיסה של אמפתיה כזו או אחרת כנטען בידי הנתבעים".  

השופטת אף ציינה כי "הטיפול שניתן לתובעת לא היה בהתאם לתוכנית הטיפול שנקבעה לה מראש ואשר התשלום בגינה שולם מראש, דבר אשר לא תאם את ציפיות התובעת, פגע ביחסי האמון בינה לבין הנתבעים וגרם לה לתסכול רב".

בהמשך פסק דינה השופטת דחתה את טענת הנתבעים וקבעה כי אין להטיל אשמה כלשהי על התובעת, שכן בהתחשב באירועים המפתיעים שאירעו במהלך הטיפול במרפאת שחייבו את שינוי התוכנית המקורית ובשים לב למחדלים בטיפול ולהשלכתם, החלטת התובעת להפסיק את הטיפול אצל הננתבעים לא הייתה בלתי סבירה.

לאחר שניתחה את נזקי התובעת – הוצאות עבור טיפולים שונים וכאב וסבל – השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לה פיצוי בסך 132,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל, בהתאם לחלוקה שעליה הסכימו הנתבעים ביניהם.

• ב"כ התובעת: עו"ד ענר ואח'
• ב"כ הנתבעת: עוד גלובינסקי ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד הוד ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.