אישה שהתגרשה מכרה את חלקה בדירתה לבנה וכלתה. בהסכם נקבע שאת רוב הסכום ישלם הגרוש שלה, אך הוא לא עשה זאת. השופט קבע שזו עילה לביטול חוזה מול הזוג הצעיר
בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול הסכם למכירת דירה, כמעט 13 שנה אחרי שנכרת. בהתאם להסכם היה על הקונים – בנה של בעלת הזכויות בנכס ורעייתו – להעביר למוכרת סכום מסוים בחלוקה של שליש מכספם ושני שליש מכספי אבי הרוכש. בעוד הראשונים שילמו את חלקם, האחרון לא שילם. השופט יחזקאל אליהו קבע שהיה על בני הזוג, כצדדים להסכם, לוודא שהתמורה במלואה מועברת למוכרת. משלא עשו זאת, יש לה עילה לביטול החוזה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד יהונתן שרעבי, המוכרת סיפרה כי במהלך 2010 התגרשה מבעלה, וניסיונותיו לרכוש ממנה את חלקה בדירתם המשותפת עלו בתוהו. משכך, בנובמבר 2011 היא חתמה על הסכם עם בנה וכלתה למכירת הדירה להם תמורת 400 אלף שקל.
על פי ההסכם, הבן ואשתו היו צריכים לשלם 130 אלף שקל ואילו את היתרה, בסך 270 אלף שקל, היה אמור לשלם האבא, הגרוש של המוכרת. אלא שבעוד הראשונים עמדו בהתחייבותם על-פי החוזה, האחרון נמנע מכך. בין לבין סיפרה הכלה, שיוצגה באמצעות עו"ד אברהם ביטון, כי אחרי חתימת ההסכם היא ובעלה ביצעו על-חשבונם שיפוץ נרחב שכלל את הריסת המבנה הקיים ובניית שתי יחידות דיור. באחת מהן מתגוררים היא ובעלה, ובשניה וחמיה.
לטענת האם, בתמונה הכוללת היא קיבלה עבור חלקה בדירה רק 130 אלף שקל, כך שמדובר בהפרת חוזה הגוררת את ביטולו. בנה, שיוצג באמצעות עו"ד דביר מוסרי, המצוי בהליכי גירושים מאשתו תמך בתביעתה בעוד הגרוש של האם, אותו ייצג עו"ד גיא דנה, הבהיר שאינו צד להסכם ושההתחייבות לתשלום היא למעשה של בנו וכלתו.
הכלה, לעומתם, טענה שהיא ובעלה מילאו את חלקם בהסכם המכר. לדבריה הם גרו בדירה עשור כשכולם סביבם ידעו שהדירה שלהם, ואף נרשמה לטובתם הערת אזהרה בטאבו. לכן היא ביקשה לקבוע שהם רכשו את הנכס כדין.
עסקה תקפה מבלי ששולמה?
אבל השופט אליהו דחה את עמדת הכלה. לדבריו הקונים על-פי ההסכם הם בני הזוג, והם בלבד, כאשר חלקו של האב מתמצה בהשתתפות בתשלום.
"לפי לשון ההסכם", כתב השופט, "תמורת זכויות המוכרת-האם בדירה מתחייבים הקונים לשלם סך 400 אלף שקל. הקונים כמוגדר בכותרת ההסכם אלו בני הזוג ומשכך לפי לשון ההסכם ההתחייבות היא של בני הזוג". השופט הדגיש כי ההתחייבות לתשלום מלוא התמורה מוטלת על הקונים – בני הזוג, גם אם בפועל האב התחייב לשאת בחלק מהתשלומים.
עוד הוא הבהיר שתשלום התמורה במלואה הוא תנאי מהותי בהסכם, כך שאין היגיון בטענת הכלה שהעסקה שרירה וקיימת בהינתן ששולם רק שליש מהסכום. לדבריו, בעת שבני הזוג חתמו על ההסכם היה עליהם לדאוג, כקונים הרשמיים, לביטחונות הנדרשים על מנת שהתמורה תשולם. משלא עשו זאת – ההסכם הופר והאם זכאית לעתור לביטולו.
לפיכך קבע השופט שהסכם המכר יבוטל, באופן שהאם תחזיר לבנה וכלתה את 130 אלף השקלים ששילמו, והם ישיבו לה את הדירה.
בתוך כך נקבע שעל ההורים לשלם לזוג הצעיר את שווי ההשבחה של הנכס כתוצאה מהשיפוץ וההרחבה שערכו בו. לצורך כך תוגש חוות דעת שמאית אשר תעריך את שווי הנכס לפני ואחרי השיפוץ.
- ב"כ התובעת: עו"ד יהונתן שרעבי
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד גיא דנה
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד דביר מוסרי
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד אברהם ביטון
לפסק הדין המלא בתיק תה"ס 30427-10-19 ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.