בן 60 נפגע מאופניים חשמליים בעת שחצה כביש ברמת גן ושבר את הכתף. טענת הרוכב לפטור מאחריות בגלל שהולך הרגל חצה באלכסון – נדחתה
בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש גבר בן 60 שנפצע מפגיעת אופניים חשמליים בעת שחצה מעבר חצייה ברחוב בן גוריון ברמת גן. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי הרוכב פעל בניגוד לתקנות התעבורה כשלא איפשר לתובע לחצות בבטחה, ועליו לפצותו על נזקיו.
התאונה אירעה בינואר 2018. לדברי התובע, הוא היה בדרכו לחניון הסמוך לרחוב בן גוריון ברמת גן על מנת לקחת את רכבו. לצורך כך, חצה מעבר חצייה בעל ארבעה נתיבים ותכנן לפנות שמאלה לכיוון החניון. לקראת סיום החצייה, לפתע פגע בו הרוכב והפיל אותו ארצה. לאחר הפגיעה התובע פונה לבית החולים "מעייני הישועה", שם אובחן כסובל משבר בכתף הימנית.
בתביעה שהגיש נגד הרוכב לאחר כשנתיים, התובע טען כי בזמן שחצה את מעבר החצייה הרוכב עקף משאית שעצרה לתובע, ואז פגע בו בעוצמה. לדבריו, הפציעה הותירה אותו עם מגבלה בתנועות הכתף.
רוכב האופניים טען להגנתו כי התאונה נגרמה באשמת התובע, שחצה את הכביש באלכסון ימינה ומבלי להביט לצדדים. לשיטתו, בנסיבות אלה הוא פטור מאחריות שכן התאונה הייתה בלתי נמנעת ולתובע, שביצע עבירת תנועה וחתך אותו, אין אלא להלין על עצמו.
"עיוות שאין גדול ממנו"
השופטת קליימן-בלק מתחה ביקורת חריפה על התצהיר שהוגש מטעם הנתבע. לדבריה, עורך הדין של הנתבע ניסח עבורו את התצהיר תוך שימוש במילים גבוהות שהנתבע עצמו – עולה חדש מצרפת – בכלל לא הבין. זאת ועוד, "התצהיר שאמור לספר בקצרה את אשר ארע בתאונה כה בנאלית מעין זו, מתפרש על פני 40 סעיפים וכולל אינספור פרשנויות, טזות, ניתוח ראייתי משל היה הנתבע בוחן תנועה בהשכלתו ולא היא".
ביקורת מיוחדת נמתחה על שלושה סעיפים בתצהיר שייחסו כביכול לתובע רצון להתעשר על גבו של הנתבע. בהקשר זה הדגישה השופטת כי התובע הוא אדם מבוגר שבסך הכל ביקש לחצות את הכביש ואילו הנתבע הוא זה שפגע בו וגרם לו נכות, כך שהניסיון לצייר את התובע כרודף בצע הוא "עיוות שאין גדול ממנו".
לגופו של עניין קבעה השופטת כי מכיוון שאין מחלוקת שהנתבע פגע בתובע, הנטל להוכיח שהתובע חצה באלכסון מוטל על הנתבע. כמו כן, לנוכח עדות התובע שהחניון אליו צעד היה משמאל למעבר החצייה, לא הגיוני שיסטה דווקא ימינה כטענת הנתבע.
בתוך כך נדחתה טענת הנתבע שלפיה התובע לא הביט לצדדים בטרם חצה. זאת לאחר שהנתבע אישר בעדותו כי הבחין בתובע רק ברגע ההתנגשות ביניהם, כך שהוא לא יכול היה לראות כיצד התובע התנהל לפני הפגיעה.
בהקשר זה ציינה השופטת כי חוקי התעבורה עומדים במקרה זה לצדו של התובע לנוכח הוראת החוק הידועה לכל נהג, לפיה להולך רגל יש זכות קדימה במעבר חציה. לדבריה, היה על הנתבע להאט בסמוך למעבר החציה, ואף לעצור כשהבחין במשאית שעצרה לפני מעבר החצייה כדי לאפשר לתובע לחצות.
לפיכך התביעה התקבלה והנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי של 120,000 שקל עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.
בנוסף נפסקו לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מסכום הפיצוי, הוצאות משפט ואגרה.
- ב"כ התובע: עו"ד ארז מלכה
- ב"כ הנתבע: עו"ד אהב כהן
עו"ד אילנית גדקר - אהרוני
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין