עולה מאתיופיה שהועסק כפקח במתקן "גבעון" זכה במכרז לתפקיד בכיר, אבל תוך זמן קצר זומן לבירור ופוטר. ביה"ד לעבודה קבע שמדובר בהפליה
עובד מדינה שפוטר בגלל מוצאו האתיופי יפוצה ב-100,000 שקל – כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התובע, שהועסק כפקח ברשות האוכלוסין וההגירה, זכה במכרז פנימי לתפקיד ניהולי אבל אז הוא החל לקבל נזיפות מהממונים עליו. בתהליך הדחה הדרגתי שהחל בשיחת בירור והסתיים בזימונו לשימוע הוא מצא את עצמו מפוטר לאחר כעשר שנות עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה שהמדינה לא הרימה את הנטל להוכיח שהתובע לא פוטר מחמת מוצאו, ועל כן עליה לפצותו.
התובע עלה מאתיופיה ב-1983 והועסק בשירות המדינה במתקן המשמורת "גבעון". תחילה הוא עבד כמפקח הגירה ולאחר כ-8 שנות עבודה הוא זכה במכרז לתפקיד בכיר יותר – מרכז ראש צוות המתקן. שלושה שבועות בלבד לאחר זכייתו מנהלו קרא לו לשיחת בירור בנוגע לדיווח השעות שלו ביום המכרז. בהמשך, ולפני שחלפו חודשיים מהזכייה, כינה מנהל אחר את תפקוד התובע כ"לוקה בחסר" הפועל בניגוד למצופה ממנו.
החודשים חלפו והתובע קיבל לפתע הודעת מייל המזמנת אותו לשימוע לפני פיטורים. בהודעה נכתב, בין היתר, שהתובע מרבה להעדר מהעבודה ולא מקבל את מרות הממונים עליו. ביוני 2019 נמסר לתובע מכתב פיטורים ומכאן התביעה שהוגשה לבית הדין חודשים ספורים לאחר מכן.
לטענת התובע, שיוצג באמצעות עו"ד עינב זוסים ועו"ד עמיקם ברון, מנהליו החלו להתנכל לו עם שיבוצו בתפקיד החדש. לשיטתו מדובר בהתנכלות אישית על רקע מוצאו האתיופי תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בין היתר טען התובע כי לאחר שהורד מתפקידו הוא אולץ לפנות את החדר בו ישב לטובת עובד אחר, וזאת תוך השפלתו והפלייתו. הוא הוסיף שהשימוע שנערך לו היה למראית עין כשההחלטה על פיטוריו התקבלה עוד לפני כן ממניעים פסולים.
מנגד טענה המדינה, שיוצגה באמצעות פרקליטות מחוז ת"א, כי ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של כל טענותיו, בלב פתוח ונפש חפצה. לגרסתה רשות האוכלוסין וההגירה מעסיקה כ-80 עובדים ממוצא אתיופי בשלל תפקידים ולכן טענות התובע בנוגע להפלייתו על רקע מוצאו – חסרות בסיס.
"עשו הכול כדי להכשיל"
השופטת רובוביץ ברכש ציינה כי ישנו קושי ראייתי מובנה בפני מי שמבקש להוכיח הפליה, ובוודאי הפליה מחמת מוצא. לכן החוק והפסיקה קובעים שאם העובד הראה שלא הייתה סיבה אחרת לפיטורים, הנטל להוכיח כי לא מדובר בהפליה עובר לכתפי המעסיק. במקרה זה, קבעה, התובע עמד בנטל הראשוני.
לעומת זאת, המדינה לא הרימה את הנטל שהועבר אליה. השופטת ציינה כי הנתבעת בחרה פשוט לפטר את התובע במקום להחזירו לתפקידו הקודם, תפקיד שאין מחלוקת כי ביצע היטב.
לדברי השופטת תקופת הניסיון שהוענקה לתובע בתפקידו החדש ניתנה למעשה באופן פיקטיבי ומבלי שהתאפשר לו להוכיח את עצמו, ומנהליו עשו הכול כדי להכשיל אותו בתפקידו מבלי שהיה לכך בסיס מקצועי.
עוד היא ציינה כי העובד שהועבר לחדרו של התובע הסכים להתחלף, והנתבעת לא הסבירה מדוע התעקשה בכל זאת על שינוי המקומות.
כמו כן התקבלה טענת התובע שההחלטה לפטרו התקבלה עוד לפני השימוע.
בתוך כך דחתה השופטת את ניסיון הנתבעת להצטייר כמי שמעסיקה אתיופים רבים, שכן הטענה לא נתמכה בתצהיר.
בסופו של יום נפסקו לתובע 80,000 שקל כפיצוי על הפלייתו מחמת מוצאו ופיטוריו שלא כדין, וכן 20,000 שקל עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין