האישה נמצאה כשירה לבצע פעולות משפטיות ונקבע שאין צורך במינוי אפוטרופוס לרכושה. עם זאת, בצוואות הוריה המנוחים הוטלו מגבלות על חלקה בעיזבון ובית המשפט נתן משקל בכורה לרצונם, בניגוד לעמדת המדינה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה שדרשה לקבל את חלקה בירושת הוריה ללא מינוי נאמן. שני ההורים כתבו בצוואה שמכיוון שבתם סובלת מבעיות רפואיות ונפשיות היא תהנה מהעיזבון בנאמנות שתוקם לשם כך. האישה טענה כי מכיוון שנמצאה כשירה ולא מונה לה אפוטרופוס, יש להעניק לה את חלקה בירושה ישירות. השופט הדגיש בפסק הדין את חשיבות כיבוד רצון המת.
המבקשת ושתי אחיותיה ירשו את עיזבון הוריהן המנוחים. שני ההורים ערכו צוואות נפרדות בהן כתבו כי לנוכח בעיות רפואיות ונפשיות מהן סובלת בתם המבקשת, חלקה בנכסי העיזבון יוחזק עבורה בנאמנות. האם ביקשה ששתי האחיות האחרות ינהלו את חשבון הנאמנות עבור אחותם ואילו האב הפקיד את המשימה בידי אחת האחיות.
האם הלכה לעולמה ב-2007 והאב ב-2021. לאחר מות האב מונה מנהל עיזבון לרכוש שהותירו ההורים ובסמוך לאחר מכן הגישה האישה ״בקשה דחופה״ לבית המשפט למשפחה בתל אביב בה ביקשה לפתוח חשבון נאמנות על שמה ולמנות את בא כוחה דאז כנאמן לכספים שהיא אמורה לקבל ממנהל העיזבון. במסגרת זו היא ביקשה שיוקצה לה תשלום חודשי, מעין ״דמי מזונות״, בסכום של 5,000 שקל שיועברו מחשבון הנאמנות לחשבונה.
אחיותיה התנגדו והעלו חשש כי על רקע אשפוזיה של המבקשת בעבר ייתכן שהיא זקוקה לאפוטרופוס או לכלי משפטי אחר שיגן על רכושה.
ואולם, בינואר 2022 נעתר בית המשפט לבקשה. בפסק הדין נכתב כי בא כוח היועמ"ש במשרד העבודה והרווחה עדכן כי אינו מתכוון לבקש מינוי אפוטרופוס בעניינה. גם בא כוח היועמ"ש באפוטרופוס הכללי, הודיע כי בהסתמך על עמדת בא כוח היועמ"ש במשרד העבודה והרווחה, אין לו מניעה כי חלקה של האישה בעיזבון יועבר לידיה.
בחלוף כחצי שנה פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה חדשה ״לשחרור הנאמן מתפקידו ושחרור כספי הנאמנות לטובת הנהנית".
בבקשה זו טענה המבקשת כי בינה לבין בא כוחה שמונה כנאמן התגלו חילוקי דעות מהותיים ולפיכך היא מבקשת להעביר לחשבונה הפרטי את כל הכספים הנמצאים בחשבון הנאמנות.
בית המשפט דחה הפעם את הבקשה תוך שהסתמך על צוואת האם המנוחה והוראותיה כמו גם על הסכמת המבקשת בבקשה הראשונה לפיה ימונה נאמן על הכספים שתקבל מעיזבון ההורים. בית המשפט מינה נאמנת במקום עורך דינה לשעבר של המבקשת.
בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי מדובר בהחלטה שפוגעת באופן קשה ובלתי מידתי באוטונומיה שלה ובזכותה לפעול ברכושה כרצונה, וזאת בהיעדר צידוק שכן היא כשירה ואינה זקוקה לאפוטרופוס.
שלושה צדדים
סגן הנשיא שאול שוחט, דחה את הערעור וכתב: ״בהליכי קיום צוואה אין שני צדדים. יש שלשה. אחד שאיננו וישנו. הוא השלישי. כל ציפייתו היא שדבריו, אותם גולל בגיליון הנייר שהותיר אחריו, יקוימו כפי שהתכוון ורצה״.
השופט ציין שאין כל מחלוקת כי רצונם האמתי והברור של ההורים היה שהמבקשת לא תוכל לעשות בחלקה בעיזבונם מנהג בעלים וחלק זה ינוהל לטובתה כנהנית בנאמנות על-ידי אחרים.
השופט הסביר כי החלטת בית המשפט שלא להעביר את כספי העיזבון למבקשת נבעה מכך שזה היה רצון ההורים ואין בה משום הטלת דופי בכשרותה המשפטית של המבקשת.
״המבקשת, להבדיל מאחיותיה, לא ירשה את הוריה המנוחים באופן ישיר אלא חלקה בעיזבון ניתן לנאמנות כשהיא הנהנית באותה נאמנות (אך לא בעלת הרכוש)״, סיכם השופט.
אף שניתן היה לקבל את בקשת האישה בהתבסס על עמדת שני הגופים שייצגו את המדינה והסכימו לבקשה, בית המשפט יישם את עקרון העל העובר כחוט השני בחוק הירושה המורה על כיבוד רצון המת, ונתן בכורה לרצון המצווים ולתקינות הליכי הירושה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המבקשת: עו״ד דן לימור
- ב״כ המשיבים: לא צוין
עו״ד עדי חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין