בית המשפט קבע כי אף שהאב יציב יותר מבחינה כלכלית הוא ״מחק״ את האם מחיי בנותיהן והוא נוקט כלפיהן בשיטות חינוך נוקשות. האם, עובדת זרה, תקבל את המשמורת לאחר 5 שנים בהן האב היה המשמורן.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב, השופטת מירה דהן, קיבלה לאחרונה תביעה של אם להעביר את המשמורת על שתי בנותיה אליה. השופטת הסתמכה על תסקירי רווחה שקבעו כי האב מתקשה להכיר בחשיבות הקשר בין הילדות לאמן וכי הן חשופות להתעללות נפשית ופיזית מצידו.
בני הזוג נישאו ב-2007, הביאו לעולם שתי בנות ונפרדו ב-2015. האם היא עובדת זרה שהגיעה לארץ ב-2005 והאב ישראלי המבוגר ממנה בכ-30 שנה.
ב-2011 עתר האב לקבל את המשמורת על שתי בנותיהם. בית המשפט קבע כי המשמורת הזמנית תהיה אצל האב, בין היתר לנוכח אי יציבות בחייה של האם. ב-2013 נקבע כי המשמורת תוסיף להיות בידי האב, על אף דיווח של שוטר שראה אותו מכה את אחת הבנות. באותה החלטה נקבע כי האם תיפגש עם בנותיה במרכז קשר באמצע השבוע והן ישהו עמה בחלק מסופי השבוע.
בתסקירי רווחה שהוגשו לבית המשפט לאחר מכן נכתב כי הבנות מקבלות מסרים שליליים מהאב על האם והוא משאיר אותן לא פעם לבדן בבית. עוד נכתב כי במפגש אישי עם הילדות עלו סימנים לחרדות והומלץ לבחון את מצבן הנפשי. מנגד נכתב כי האם נמצאת בתהליך העצמה ושיקום של חייה וביתה ערוך לשהייה מיטיבה של הבנות.
במרץ 2017 עתרה האם להעברת המשמורת אליה. לטענתה, מצבן של הבנות הורע פיזית ונפשית עקב שהייתן בבית האב ומנגד, יכולתה לשמש אם משמורנית השתפרה באופן משמעותי. היא הוסיפה כי האב, כבן 70, מוסיף לפגוע בבנות ולצלק את נפשן מתוך שנאה כלפיה והוא אינו קשוב לצרכים המשתנים והגדלים של הבנות. לדבריה, יש לאפשר לבנות לנוח מהמתח הקשה לו הן חשופות בבית האב ולאפשר להן מסגרת יציבה, קשובה ותומכת.
האב טען מנגד כי מטרת התביעה אינה לפעול לטובת הבנות אלא להבטיח את מעמדה של האם בארץ. הוא הוסיף שהוא זה שמגדל את הבנות לבדו בשנים האחרונות והן זוכות בביתו לרמת חיים טובה בעוד האם אינה יכולה לדאוג לצרכיהן המינימליים.
שמחות ומשוחררות
השופטת מירה דהן ציינה כי בתסקירי הרווחה האחרונים הומלץ להעביר את המשמורת לאם ונכתב כי האב מכנה את האם בכינויים בפני הבנות ומעביר להן מסר ברור השולל אותה. כמו כן, הוא אוסר עליהן להביע באוזניו אהבה או געגועים לאם ובעבר אף אמר להן ״אמא מתה״. בנוסף, נמצא שהוא נוקט בדרכי חינוך נוקשות ובין היתר, מוציא את הילדות מחוץ לבית כשהן מרעישות ושולח אותן לישון ללא אוכל.
השופטת התרשמה כי יכולתו של האב לראות ולהכיל את צרכיהן הרגשיים של הילדות מצומצמת והוא מרוכז רק במאבק לקבל את המשמורת.
היא הוסיפה כי האם תוארה בתסקירים כחיובית ונעימה, רגישה מאוד למצבן הרגשי של בנותיה ודואגת לטובתן. כמו כן, היא התאקלמה בארץ ועובדת למחייתה. עוד ניכר שכשהבנות אצלה הן נראות ״שמחות ומשוחררות״ ובביתה ניתן מענה לצרכיהן הפיזיים והנפשיים.
בנסיבות אלה ומשיקולי טובת הבנות קבעה השופטת שיש להעביר את המשמורת מהאב לאם, תוך קביעת הסדרי שהייה לאב במרכז קשר.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד רון בלורן גלבוע
- ב״כ הנתבע: עו"ד דוד לייזר
עו"ד לימור אביטן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין