מדרגה שבורה בדרך למסעדת "תמנון" שבחוף ארבע עונות בנתניה גדעה את הערב של הנפגע, שמצא עצמו עם רגל שבורה. בפסק דין שניתן באחרונה בתביעה הנזיקית שלו נגד העירייה נקבע כי מרב האחריות מוטלת דווקא על חברת התחזוקה במקום. הפיצוי שיקבל: 136,000 שקל.
לפני ארבע שנים עשה האיש את דרכו למסעדת "תמנון" שבחוף ארבע עונות בנתניה בשעות הלילה המאוחרות. הוא ירד יחד עם חברו במדרגות המובילות לחוף הים, כאשר לפתע רגלו התעקמה והוא נפל. האיש פונה לבית חולים "לניאדו" ואובחן עם שברים ברגלו הימנית.
נפגעתם כתוצאה ממחדל?
פנו ל-עורך דין נזיקין
בשנת 2013 פנה האיש לבית משפט השלום בנתניה, ותבע מעיריית נתניה פיצוי של 614,611 שקל על נזקים כמו הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות. התובע טען כי העירייה לא תחזקה את המקום כראוי וכי הוא נפל בעטיה של מדרגה שבורה. כמו כן, הוא התלונן על כך שבמקום לא היה מעקה לתמיכה בשעת הירידה.
העירייה השיבה כי המדרגה עצמה לא הייתה שבורה אלא רק הציפוי שלה, שייתכן שנשבר כתוצאה מוונדליזם או מטען כבד כלשהו. ואולם, לטענתה, השבר דווקא גרם לחספוס של המדרגה, ולמאחז טוב יותר של הרגל.
עם זאת, העירייה טענה כי ככל שתוטל עליה אחריות כלשהי מי שצריכה לשאת בה היא חברת התחזוקה שמטפלת בטיילת – "אדמונית גינון ופיתוח". במענה לכך טענה "אדמונית" כי השמירה על תקינות המדרגות מוטלת על העירייה. כמו כן, היא ביקשה לייחס את האחריות לנפילה לתובע עצמו, שלדבריה ככל הנראה היה עייף ושיכור, ולא נזהר מספיק בעת הירידה המסוכנת בחשכה.
"מפגע של ממש"
השופטת חנה שניצר-זאגא התרשמה לחיוב מעדותם של התובע וחברו לגבי האירוע, ואישרה כי הנפילה קרתה כתוצאה ממדרגה שבורה ובלתי בטיחותית.
"שוכנעתי כי מדובר במפגע של ממש, בנתיב מרכזי המוליך מטיילת העיר למתקנים בשפת הים", כתבה השופטת, וקבעה שהנתבעת לא הוכיחה שנקטו באמצעים הדרושים למניעת המפגע.
עם זאת, השופטת ייחסה אחריות בשיעור של 20% לתובע, שהיה צריך להיזהר יותר ולשים לב לתנאי הדרך בהתחשב בשעה המאוחרת.
מכאן עברה השופטת לדון בסוגיית הנזקים, והעריכה את סך נזקי התובע, הכוללים אובדן שכר וכן כאב וסבל, ב-170,000 אלף שקל. לאחר ניכוי תרומתו לתאונה, השופטת הורתה לעירייה לשלם לו 136,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17% מגובה הפיצוי.
אך בכך לא נגמר פסק הדין. בשלב הבא ניגשה השופטת לדון בחלוקת האחריות בין העירייה לאדמונית. השופטת עיינה בחוזה שנחתם בין השתיים, והתרשמה כי לאדמונית הייתה מחויבות לתקן מפגעים, אולם האחריות לדווח על קיומם הייתה מוטלת על העירייה עצמה.
ואולם, מכיוון שנציגי אדמונית סיפרו כי נכחו במקום האירוע "בכל יום" ודאגו לתחזוקה, החליטה השופטת לחייב את החברה, שלמרות טענותיה לא פעלה למניעת המפגע, ב-60% מסך הפיצויים לתובע, ואילו העירייה, שלא ווידאה כי פעולות התחזוקה מתבצעות כהלכה, תישא ב-40% האחריות.
משכך, השופטת קבעה כי אדמונית תחזיר לעירייה 81,600 שקל מסכום הפיצוי, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17%.
- ב"כ התובע: עו"ד אורנית סמסון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי רוטמן, עו"ד אילנה סקר
* עורך דין שמעון בן נעים עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין