תחולת הלכת השיתוף על נכס שנרכש לפני הנישואין
תמ"ש 36522/02 נ.ש נגד נ.י
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את תביעתה של אישה להירשם כבעלת מחצית הזכויות בחנות שנרכשה לפני הנישואין ע"י הבעל ואשר רשומה על שמו.
התנאים המוקדמים לקיומה של חזקת השיתוף הינם קיומה של "קופה משותפת", ו"מאמץ משותף". על המבקש לסתור את החזקה להוכיח כי קיימת כוונה של ממש לכך שרכוש נתון לא יהיה משותף.
חזקת השיתוף חלה גם על נכסים עסקיים, וגם על נכסים חיצוניים, היינו, רכוש שמקורו מלפני הנישואין. ההבדל בין נכס שנרכש במהלך הנישואין לנכס שנרכש לפני הנישואין, מתבטא למעשה רק בקלות ובקושי היחסיים בהרמת נטל ההוכחה, כאשר לגבי נכס שנרכש לפני הנישואין, יש צורך להוכיח כי הנכס נטמע ברכוש המשותף.
השופטת צילה צפת קבעה, כי כאשר נכס נרכש בחלקו באמצעות כספים שהתקבלו ממכירת נכס של אחד מבני הזוג מלפני נישואיו, יש ליישם את מבחן "הקופה המשותפת" כראיה לכוונת השיתוף בנכס החדש.
במקרה הנדון, מדובר בנכס עסקי, שנרכש ע"י הנתבע לפני הנישואין (אין אלה נישואיו הראשונים) ורשום על שמו. הנתבע שמר לאורך כל הנישואין על הפרדה רכושית, רשם רכוש על שמו וניהל חשבון בנק לבד. בנסיבות אלו לא ניתן לייחס לו כוונת שיתוף.
תמ"ש 36522/02 נ.ש נגד נ.י
למדור משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
