העירייה סללה כביש בצמוד לביתם של העותרים אך הם סירבו לשלם את ההיטל בטענה שלא קיבלו את דרישת התשלום. עתירה שהגישו נגד העירייה נדחתה
השופט צבי דותן מבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד דחה לאחרונה עתירה שהגישו תושבי טירה שדרשו לבטל היטל סלילה שהעירייה דרשה מהם לשלם. הם טענו שהעירייה לא קיבלה אישור משר הפנים להיטל, ושדרישת התשלום גם לא נשלחה אליהם. השופט קבע כי אמנם הם לא קיבלו את הדרישה אך הדבר לא מצדיק לשחרר אותם מתשלום המס על סלילת הכביש שצמוד לביתם.
העותרים, שיוצגו על ידי עו"ד ד"ר חיים שטנגר ועו"ד אורי פנטילט, טענו כי הטלת היטל הסלילה טעונה אישור של מועצת העירייה ושר הפנים.
לדבריהם, במקרה זה לא ניתן אישור של המועצה וגם לא של שר הפנים, ולכן מדובר בהיטל שהושת שלא כדין והוא בטל.
בנוסף טענו העותרים כי הם מעולם לא קיבלו כל דרישה לתשלום ההיטל וכי העניין נודע להם לראשונה רק כשהוטלו עיקולים על חשבונותיהם. הם הוסיפו כי עד היום העירייה לא הציגה בפניהם את דרישת התשלום.
העירייה, שיוצגה על ידי עו"ד מיה זיסמן שנצר, טענה כי האישור הנדרש של שר הפנים הוא אישור לתעריפים המעודכנים, ומשפורסם התיקון לחוק העזר ברשומות, הדבר מהווה הוכחה שהתעריפים אושרו על ידי השר.
עוד לטענתה, מועצת העירייה, בישיבה שהתקיימה בפברואר 2020, החליטה על חיובי היטל סלילה ברחבי העיר.
באשר לדרישת התשלום טענה העירייה כי זו נמסרה לעותרים בספטמבר 2020, עם התחלת סלילת הכביש החדש. היא הוסיפה כי המסירה בוצעה כדין על ידי הדבקה על הדלת. עוד לדבריה, גם אם נפל פגם בדרישת התשלום (דבר המוכחש על ידה), הרי שחוק העזר קובע כי פגם בדרישת התשלום איננו גורע מחובת בעל הנכס לשלם את ההיטל.
העירייה צירפה את אישור המסירה, אך לא את דרישת התשלום עצמה.
עוד ציינה העירייה כי העותרים הם אלה שהגישו בקשות חוזרות ונשנות לבית המשפט על מנת לאכוף על העירייה את סלילת הכביש אך מאידך הם אינם משלמים את היטל הסלילה שנועד לשמש אותה לביצוע העבודות, ובכך הם מטילים את נטל מימון העבודות על כתפי התושבים האחרים.
עושים שימוש
השופט צבי דותן קיבל את טענות העירייה. הוא קבע כי מפרוטוקול שהוצע עולה כי אכן התקיימה ישיבת מועצה בה אושר ההיטל.
עוד הבהיר השופט כי מדי חמש שנים על העירייה לעדכן את תעריפי ההיטל באמצעות תיקון לחוק העזר העירוני כדי לוודא התאמתם לערכים ולנתונים העדכניים. על שר הפנים או מי מטעמו לאשר את התיקון ורק אז העירייה רשאית לגבות את ההיטל. במקרה זה, עצם פרסומו של חוק העזר ברשומות מהווה ראייה לכך שהוא אושר כדין על ידי השר.
באשר לדרישת התשלום קבע השופט כי נפלו פגמים באישור המסירה ובנוסף, העירייה לא הציגה את דרישת התשלום שלטענתה נשלחה לעותרים. עם זאת, במקרים רבים קבעה הפסיקה כי אי מסירת ההודעה אינה משחררת מהחבות לשלם את ההיטל.
השופט הדגיש כי במקרה זה לא מדובר בהפרה מהותית, ובכל מקרה סלילת הכביש נעשתה בידיעתם המלאה של העותרים ואף לדרישתם, ומדובר בכביש שצמוד ממש לביתם והם עושים בו שימוש. לפיכך, בדרישתם שלא לשלם את ההיטל ולהטיל את העלות על כתפי אחרים יש "יסוד חזק ודומיננטי מאוד של עשיית עושר ולא במשפט."
העותרים חויבו בהוצאות של 8,500 שקל.
מערכת פסקדין
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין