תהליך הפונדקאות בגאורגיה הושלם: בני הזוג הוכרו כהורים

בית המשפט דחה את בקשת המדינה להתנות את ההכרה באם הגנטית בצו הורות פסיקתי או צו אימוץ: "אין חשש לניצול של נושאת ההיריון"

בני זוג שהביאו לעולם תינוקת בהליך פונדקאות בגאורגיה הוכרו לאחרונה כהוריה. המדינה הערימה קשיים ביחס להכרה באם הביולוגית בשל חשש מניצול האם הפונדקאית. ואולם על רקע חתימת האחרונה על תצהיר ניתוק קשר מהתינוקת, קבעה השופטת אורית בן דור ליבל שאין מניעה להכיר בתובעת כאם, ללא צורך בהליך נפרד לצו הורות פסיקתי או צו אימוץ.

התובעים הביאו לעולם תינוקת, כיום בת 11 חודשים, באמצעות הליך פונדקאות בגאורגיה. לתיק בית המשפט הוגשה חוות דעת הקובעת ששניהם בעלי המטען הגנטי על הקטינה, בהסתברות של יותר מ-99.9%. בהתאם לכך ניתן, במרץ אשתקד, פסק הדין המצהיר שהתובע הוא אבי התינוקת. ואולם ביחס לאם הערימה המדינה קשיים.

טענתה המרכזית הייתה שמאחר שהתינוקת נולדה על-ידי פונדקאית, הרי שיש צורך בהליך נפרד המנתק את הקשר בין השתיים, בד בבד לכינון הורות התובעת, בין אם באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ. במסגרת טיעוניה העלתה הנתבעת חשש מפני "ניצול והתנהגות פוגענית כלפי האם הפונדקאית", אזרחית קזחסטן, אשר "הובאה במיוחד לגאורגיה לצורך הליך הפונדקאות", מבלי שברור כי שולטת בשפה הרוסית. נטען שהליך משפטי נפרד כמתואר "יאפשר בחינה מקיפה טרם מתן הצו, על מנת להסיר את החששות האמורים".

ההכרה באב סותרת

אבל השופטת בן דור ליבל קבעה שהדבר מיותר, על רקע הקשר הגנטי המובהק בין התובעת לתינוקת. היא הבהירה שגם לפי הגישה המחמירה ביותר הקיימת כיום בפסיקה - שלפיה יש לברר את תקינות והגינות הליך הפונדקאות טרם הכרה בבעלי המטען הגנטי כהורים - הרי שחתימת נושאת ההיריון, במקרה זה, על תצהיר ניתוק קשר מהקטינה, מפיגה חששות אפשריים.

אינדיקציה נוספת לכשרות הליך הפונדקאות במקרה הנוכחי נמצאת, לדברי השופטת, בהיעדר התנגדות המדינה להכרה בתובע כאב בזמנו. "הסכמתה למתן פסק דין לאבהות על יסוד הבדיקה הגנטית מלמדת כשלעצמה שגבי דידה (=של המדינה) לא נפל פגם בהליך הפונדקאות שנערך בגאורגיה", כתבה.

השופטת אף שללה חשש אפשרי מפני יצירת הורות משולשת, משום שלפי הדין הגאורגי לאם הפונדקאית אין זיקה ליילוד, ולאחר צאתו לעולם הוריו המיועדים (כלומר התובעים) הם האפוטרופוסים הבלעדיים עליו. ואכן, בתעודת הלידה שהונפקה לתינוקת בגאורגיה נרשמה התובעת כאם הקטינה.

מן העבר השני, הדגישה השופטת, קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים בקבלת הבקשה, בראשם טובת הקטינה, כמו גם החשש שאי-הכרה בתובעת כאימה - לצד ההכרה שנעשתה כבר בתובע כאביה - תוביל ליצירת מעמדות בהורות בין בני הזוג, שאינה רצויה.

"עת הוכחה זיקה גנטית של התובעת כלפי הקטינה ועת נותק הקשר המשפטי בין הפונדקאית לבין הקטינה, ומשלא פורט שנדרש בירור כלשהו נוסף" - סיכמה השופטת - "מצאתי לקבל את עמדת התובעים, ולקבוע את אימהות התובעת ביחס לקטינה על יסוד הזיקה הגנטית, וללא צורך בהליך נוסף".

• ב"כ התובעים: עו"ד איריס שיינפלד
• ב"כ הנתבעת: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.