פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני עבודה >> תבעה כ-150 אלף שקל על פיטורים בהיריון והפסידה

תבעה כ-150 אלף שקל על פיטורים בהיריון והפסידה

מאת: מערכת פסק דין | תאריך פרסום : 09/01/2017 11:58:00 | גרסת הדפסה
צילום: Suphakaln Wongcompune,123RF

ביה"ד לעבודה בתל אביב דחה השבוע את התביעה כנגד המעסיק – בעל חנות פרחים שנסגרה. השופט אורן שגב קבע כי התובעת לא הוכיחה שעבדה חצי שנה רצופה ומכל מקום, היא פוטרה בשל קשיים כלכליים ולא מחמת ההיריון.

חוסר ודאות לגבי פרשנות חוק עבודת נשים שיחק לטובת המעסיק, שפיטר בקיץ 2013 מוכרת בחנות הפרחים שלו בראשון לציון.

בתביעה שהעובדת הגישה באמצעות עו"ד מקס שקולניקוב בדצמבר 2013 היא טענה כי פוטרה כחודש לאחר שעדכנה את בעל החנות על ההיריון. לטענתה, אף שבמכתב הפיטורים נכתב כי עבודתה בחנות הופסקה בשל סגירתה, הסיבה האמיתית הייתה ההיריון. לפיכך, היא טענה כי היא זכאית לפיצוי על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בתביעתה דרשה העובדת פיצוי כספי גבוה ביותר, בגובה של 147,593 שקלים.

הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד איריס אלמוג, טען מנגד כי במועד הפיטורים כלל לא ידע שהעובדת הרה, ולכן אין מדובר בפיטורים מחמת הריון.  

מכל מקום, שני החוקים עליהם נסמכה תביעת התובעת כלל לא חלים עליו: חוק עבודת נשים לא חל משום שהתובעת לא עבדה אצלו במשך חצי שנה ועל כן לא היה זקוק לאישור פיטורים מהממונה, ואילו חוק שוויון הזדמנויות לא חל עליו משום שהעסיק פחות מ-6 עובדים.

הנתבע טען כי בהתחלה קיבל את התובעת לעבוד בחנות אחרת, אך פיטר אותה כעבור חודש ימים. לאחר מכן, היא עבדה במקום אחר ורק חודש לאחר מכן הוא שכר אותה לעבוד בחנות אחרת – זו שלימים נסגרה.

הנתבע טען כי התובעת מנסה להציג כאילו כל התקופה הזו היא תקופה רצופה אחת, אולם בהתאם לגילוי דעת של "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" משנת 2010, שלפיו לצורך תחולת החוק נדרשת חצי שנת עבודה בפועל.  

החוקים לא חלים

לצורך הכרעה, השופט אורן שגב נדרש לדון בשתי שאלות: האחת, האם החוקים האמורים חלים על הצדדים, והשנייה, האם פיטורי התובעת נבעו מחמת הריונה, כפי שטענה, או בשל סגירת החנות, כפי שטען הנתבע.

אלא שחישוב תקופת העבודה של התובעת אצל הנתבע הוליד תוצאה של 4 חודשים וחצי בסך הכל, כאשר לא ניתן להכליל בתקופה זו חודש שלם בו עבדה במקום אחר. משכך, כפי שטען הנתבע, חוק עבודת נשים כלל לא חל על המקרה והנתבע לא היה צריך לבקש אישור מהממונה.

כמו כן, התקבלה טענת הנתבע כי חוק שיווין הזדמנויות בעבודה לא חל בשל כמות העובדים הקטנה בעסק.

מלבד זאת, השופט מצא כי התובעת באמת פוטרה בשל קשיים כלכליים, וזאת בין היתר לנוכח עדותה של התובעת עצמה שהייתה מודעת למצב בזמן אמת, ואף ידעה היטב כי הנתבע מנסה למכור את החנות כחודשיים טרם פיטוריה. עדות זו, קבע השופט, השמיטה את הקרקע תחת הטענה כי פוטרה עקב ההיריון.

בסופו של דבר, השופט דחה את רוב התביעה, למעט פיצוי של 1,141 שקל שנפסק לתובעת כיוון שלא קיבלה הודעה מוקדמת. לא נפסקו הוצאות נוספות.

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני עבודה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני עבודה
כך נקרא את תלוש המשכורת שלנו
עו"ד חיה אביסרור שמעוני. צילום: נתן יעקובוביץ

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה