בת 38 טוענת שאחרי לידת בתה בניתוח קיסרי הושארו ברחמה חלקי שליה גדולים, שכתוצאה מהם נאלצה לעבור סדרת בדיקות פולשניות וכואבות. בהמשך נאמר לה שכבר לא תוכל להרות שוב
אם ל-2 בשנות השלושים לחייה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית. טענתה המרכזית היא שרשלנות בהוצאת חלקי שליה מהרחם אחרי לידת בתה השנייה הותירה אותה עקרה, בעלת נכות פיזית ונפשית וללא יכולת להגשים את חלומה על משפחה גדולה ורחבה. היא דורשת פיצוי של עד 2.5 מיליון שקל עבור נזקיה השונים.
התביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד עמית בן-סהל מפרטת את סיפורה המצער של התובעת. זה התחיל בשלהי 2016 כשהייתה בהיריון עם בתה השנייה, בגיל 31. במהלך ההיריון היא סבלה מכאבים ודימומים אך נאמר לה שהכול תקין. בהמשך, בשבוע ה-34 להריון נצפתה התינוקת כשהיא במצוקה והוחלט על ניתוח קיסרי.
אלא שלדברי התובעת צוות המיילדים לא סיים את מלאכתו עד תום. בבדיקה שנערכה לה בבית החולים "כרמל" שישה שבועות אחרי הלידה, כך סיפרה, נמצאו שאריות שליה שנותרו ברחמה. הגילוי הזה אילץ אותה על פי הנטען לעבור מאז לא פחות מעשר בדיקות היסטרוסקופיה (התבוננות לחלל הרחם) פולשניות וכואבות.
ואולם, צערה של התובעת לא מסתכם בכאב הפיזי. לדבריה בדצמבר 2021, על רקע רצונה להרות בשלישית, בישר לה רופא הפריון את בשורת האיוב ממנה חששה: רירית הרחם שלה דקה מדי והיא למעשה איבדה את יכולת הפריון. הרופא אמר לתובעת שאם היא מעוניינת בילדים נוספים היא תיאלץ להיעזר בפונדקאות.
נס הבריאה נשלל ממנה
לטענת התובעת כתוצאה מהרשלנות בהוצאת חלקי השליה מרחמה ובעיכוב באבחונם, היא סובלת כיום מתסמונת "אשרמן". הצעירה סיפרה בהקשר הזה שחלמה להקים משפחה הכוללת ארבעה ילדים לפחות, כאשר כעת "נשלל ממנה נס הבריאה".
לכתב התביעה צורפו חוות-דעת של מומחים אשר תמכו בגרסת הרשלנות. המומחה בתחום הגניקולוגיה הסביר כי במידה שבמהלך הניתוח הקיסרי המנתחים היו בודקים את חלל הרחם כפי שמקובל בפרקטיקה הרפואית, ניתן היה למנוע את הישארות חלקי השליה ברחם ואת הנזק לתובעת.
גם מומחה בתחום הנפש תמך בגרסת התובעת כשקבע כי כתוצאה מהטראומה שעברה, היא סובלת מתסמיני חרדה, ירידה במצב הרוח, הפרעה משמעותית בתפקוד בעבודה, קושי מול ילדיה וקושי בזוגיות. לדברי הפסיכיאטר מצבה הרפואי של התובעת מחייב אותה לעבור טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי.
המומחים סיכמו וקבעו שלתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40% ונכות נפשית בשיעור 30%.
"סבלה של התובעת במקרה הנדון אינו רק סבל פיזי הנובע מפרוצדורות מיותרות של סדרת היסטרוסקופיות (עשר)", נכתב התביעה, אלא בידיעה "של אישה החפצה כל כך להביא ילדים כי אינה מסוגלת לעשות כן. התובעת חשה כי נלקח ממנה חלק גדול מייעודה ותפקידה, ומרגישה כאילו היא פגומה באופן זה".
בשל נזקיה השונים שלטענתה נגרמו כתוצאה מרשלנות ה'כללית', בהם בין היתר הצורך בהליך פונדקאות יקר על מנת להגשים את חלומה להרחיב את המשפחה, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בסל הבריאות, הפסדי שכר וכאב וסבל, דורשת האישה פיצוי עד לתקרת סמכותו של בית-משפט השלום שעומדת על 2.5 מיליון שקל.
מהנהלת ביה"ח כרמל נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה במוסדנו ואנו נתייחס אליה בכובד ראש ובאופן מקצועי בערוצים המקובלים".
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין