אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> שופט שופט שופט

שופט שופט שופט

מאת: אמיר הלמר | תאריך פרסום : 02/04/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

שופט שופט שופט?

דבר מעניין קרה לאחרונה בעולם המשפט הישראלי, ונראה שהוא עבר בשקט יחסי. המדובר בפסק דין מעניין וייחודי מפרי עטו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ורדי זילר, הקובע למעשה כי ניתן לתבוע את מדינת ישראל על רשלנות חמורה של שופט בהיותה מעסיקתו.

אכן, פסיקה אמיצה המעידה אולי יותר מכל על השינוי שעוברת מערכת השפיטה במדינת ישראל בשנה האחרונה. מעין גושפנקא פנים מערכתית האומרת: "גם אנחנו השופטים בני אדם. בוא נודה על כך - גם אנו לפעמים שוגים". אך למרות זאת, מעלה פסיקה זו לדעתי מספר תהיות.

תחילה, מעט מעובדות המקרה. ראשית הפרשה בבקשה למחיקה על הסף שהגישה המדינה כנגד תביעתו של אדם בשם אבי פרידמן, שטען כי ראש ההוצל"פ בירושלים התרשל בתפקידו בכך שהוציא כנגדו פקודת מאסר על פי בקשת עוה"ד של אשתו, וזאת מבלי שבדק כלל האם אכן היה נכון להוציא פקודת מאסר כזו.

המדינה כמעבידתו של השופט

בקשת המחיקה של המדינה התגלגלה לידיו של שופט בימ"ש השלום רומנוב, אשר הפתיע את הפרקליטות ודחה את הבקשה. מזועזעת מההחלטה אצה לה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי לערער על ההחלטה. וכך, לאחר שטענו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב מכובד בראשותו של נשיא ביהמ"ש המחוזי זילר ובהשתתפות השופטים דוד חשין ויהודית צור - הודיע הנשיא כי "בשל הערעור להכרעה".

בהכרעתו מנתח זילר את סוגיית מערכת היחסים בין השופט למדינה, וקובע כי על אף היות השופט עצמאי בהחלטותיו השיפוטיות ואין עליו כל מרות זולת החוק - הרי שמבחינת השליטה הארגונית יש לראות את המדינה כמעבידתו של השופט לצורך יחסי עובד-מעביד על פי החוק.

מכאן פונה הנשיא לבעיה העיקרית החוצצת בין האזרח הפגוע לשופט הרשלן ומעסיקתו, והיא השאלה האם למרות החסינות הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, המונעת תביעת רשלנות ישירה כנגד שופט, ניתן להגיש את התביעה כנגד המדינה, מכוח היותה אחראית לפעולותיהם הרשלניות של עובדיה. לאחריות שכזו קוראים אחריות שילוחית.

זילר מבהיר כמובן כי לא ניתן להגיש תביעת רשלנות ישירה כנגד שופט, אך האחריות השילוחית היא עצמאית במובן שיש לה זכות עמידה משלה והיא אינה תלויה בהגשת תביעה כנגד העובד. ולפיכך, גם מקום שהשופט מוגן - המדינה נותרת חשופה.

גם מעבר לים

כמובן, שפסיקה מרעישה שכזו אינה יכולה להינתן מבלי להציץ לנעשה בעניין בארצות מעבר לים. הצצה שכזו מלמדת כי בגרמניה, צרפת ואיטליה ניתן גם ניתן לתבוע את המדינה בגין מעשיהם של שופטים. רק באנגליה, שהנחילה לנו את שיטת המשפט המנדטורית, השופט הוא חסין לגמרי ואיתו גם המדינה. אך גם שם כבר נפסק כי לא לעולם חוסן, ובמקרה בו ניזוק אדם מפעולת שופט בגין מניע פסול - ניתן יהיה להגיש בגין המעשה תביעת נזיקין.

וכך מכשיר למעשה זילר את הקרקע ל"פצצה" העומדת לנחות על ראשה של המדינה. "החברה של ימינו היא חברה פתוחה", אומר זילר ומוסיף: "דברים שהיו מדוברים בחדרי חדרים הפכו להיות מושמעים ברמקולים בעלי עוצמה בראש חוצות, ובנסיבות אלו לא רק מלאכותי, אלא גם מזיק לרשות השופטת עצמה אם לא תימצא דרך לאפשר לנפגעים אמיתיים מפעילות רשלנית מובהקת וקשה לתבוע את נזקיהם..". אכן, מלים כדורבנות.

אבל רגע... רגע, צועקת המדינה. איך נתמודד עם הצפת התביעות של "נקמנים" למיניהם, ומה יהיה על עיקרון סופיות הדיון? והרי גם אין זה רצוי ואף בלתי אפשרי ששופטים ייקראו להעיד במשפט על רשלנותם. וגם אל תשכח, כבוד השופט, כי בארצנו יש ערכאת ערעור אשר ממילא מבקרת את ההליך.

רק במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות

נכון, אומר הנשיא, אך טיעונים אלו, כבדים ככל שיהיו, אינם יכולים לעמוד כנגד הנזק שייגרם למערכת המשפט אם לא תאפשר ביקורת על שופטיה. לכן, צריך לאזן ולקבוע כי אין מניעה להגיש תביעת רשלנות כנגד המדינה, אך... "רק במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד".

רק ב"מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד" לא ימחוק ביהמ"ש את תביעתו של אדם כנגד המדינה על הסף.

ומהם אותם מקרים קיצוניים? על כך כמובן אין לנשיא זילר תשובה, שכן ברור שכל מקרה ייבדק לגופו. מה שבטוח הוא שמקרה בו שופט נמנע מלתת פסק דין במשך 10 שנים לאחר סיום המשפט הוא מקרה קיצוני של רשלנות בוטה, אך מקרה בו הוציא שופט שלא כדין כנגד אדם פקודת מאסר שלא בוצעה לבסוף - אינו כזה.

לפיכך, מוחק זילר את תביעתו של מר פרידמן, שכן מדובר במקרה שלו בשגגה לכל היותר, ולא ברשלנות רבתי, ושולח אותו לביתו מבלי לתת לו את מבוקשו. ואנו נותרים עם מספר תהיות שיתבהרו כנראה עם הזמן.

מי ישפוט את השופט ?

ראשית, כיצד ינהג שופט בבואו לקבוע את אמות המידה הרצויות של המקצוע, אשר חריגה מהן תהפוך את אחיו למקצוע לרשלן, והאם לא מן הנמנע שהוא יקבע את הרף גבוה מדי רק מתוך מחשבה שיום יבוא והוא ימצא עצמו בצד השני.

שנית, האם הקביעה כי מדובר ב"מקרה קיצוני של רשלנות בוטה" של שופט תיחתך למעשה אך ורק על פי מבחן התוצאה או הנזק. ובדוגמה של מר פרידמן - האם במידה שהיה נאסר והיתה נשללת ממנו חירותו - לא היה קובע זילר כי מדובר ברשלנות בוטה.

והרי קיומה של הרשלנות )לפי סעיף 35 בפקודת הנזיקין( אינו תלוי בקיומו של הנזק. הנזק הופך רשלנות קיימת לעוולה - הוא אינו מבטל את קיומה של הרשלנות. הרשלנות הרי נמדדת במבחנים אובייקטיוויים ומידת הנזק אינה דבר אובייקטיווי.

ניקח את הדוגמה של הנשיא עצמו למקרה קיצוני שכזה. ואם השופט לא נתן פסק דין לאחר שחלפו 9 שנים מסיום המשפט - האם אז אין המדובר במקרה קיצוני? ואם 8 שנים ו-7... ואם הוא לא נתן את פסק הדין בחלוף שנה מתום המשפט, והנזק שנגרם הוא בלתי הפיך ומסתכם במיליונים - האם גם אז אין המדובר ברשלנות רבתי?

והיכן ייקבע הרף ?

ובל נשכח כי השאלה האם מדובר ב"מקרה קיצוני של רשלנות בוטה מאוד" אמורה להתברר בהליך של מחיקה על הסף, בו ביהמ"ש אמור בסך הכל לבחון את כתב התביעה וללמוד מתוכו האם העובדות המפורטות שם מקימות לתובע עילת תביעה והאם התביעה היא טורדנית או קנטרנית.

בפועל ממעטים בתי המשפט למחוק תביעות על הסף, ועושים זאת אך ורק במקרים קיצוניים. והנה, מתהפכות היוצרות, והכלל, במקרה בו מוגשת תביעה כנגד שופט, הופך להיות: "עליך למחוק את התביעה שלפניך על הסף, אלא אם כן אתה חושב שחברך השופט ביצע מעשה קיצוני וחמור במיוחד".

אין ספק כי פסיקתו של הנשיא היא חשובה ומקרבת את מערכת המשפט צעד אחד נוסף לעם - דבר חשוב כשלעצמו - אך השאלה היא כמובן כיצד ימלא ביהמ"ש פסיקה זו בתוכן והיכן ייקבע הרף אותו יצטרך האדם הפשוט לעבור כדי שיוכל סוף סוף לטעון באזני ביהמ"ש את טענותיו כלפי השופטים.

בר"ע 002315/00, מדינת ישראל נ' אבי פרידמן ואח'

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
יריקה ישירה בפרצוף הדרוזי
עו"ד עלי שקיב (שכיב)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ