רכש מעמידר ״מציאה״ – וגילה שלדירה אין היתר בנייה וחיבור לתשתיות

התביעה לביטול ההסכם נדחתה לאחר שנקבע כי במסמכי המכרז צוין במפורש שהנכס במצב ירוד ועל המציע לבדוק את מצבו התכנוני והמשפטי

השופט עדי הדר דחה לאחרונה תביעה נגד עמידר שהגיש אדם שלפני כ-7 שנים רכש מהחברה דירה ביפו. התובע טען כי לאחר הרכישה התברר לו שהחיבור למים וחשמל הוא פיראטי, שאין לנכס היתר בנייה, ושהגג עשוי מאסבסט מסרטן. השופט קבע שמאחורי העסקה עמד אביו של התובע, רוכש נדל״ן מנוסה, וכי לנוכח האזהרות הברורות במכרז היה עליו לבדוק את הנכס באמצעות בעלי מקצוע.

התובע סיפר שבחודש נובמבר 2014 פרסמה הנתבעת מכרז למכירת דירה ביפו. הוא ציין כי אביו השתתף בסיור שנערך בנכס ולא נאמר על ידי נציג הנתבעת דבר אודות היותו של הנכס ללא רישיון בנייה ושהוא אינו מחובר לתשתיות. 

לדבריו, רכש את הנכס בסיוע הוריו בסכום של 721,000 שקל. התובע הוסיף כי במשך 4.5 שנים התגורר בנכס השוכר שהיה בנכס לפני הרכישה. עם תום תקופת השכירות, בינואר 2019, יצא השוכר מהדירה. 

לטענת התובע, בשלב זה הוא הגיע לדירה כדי להציגה בפני קונים פוטנציאלים, כשלפתע התחוור לו כי אין חשמל ומים בדירה. כשהתקשר לשוכר האחרון הסביר לו שחיבר את הדירה לתשתיות מהדירה שמתחת, שנמצאת בבעלות הוריו. הוא הוסיף כי בשלב זה גם התברר לו שהדירה היא ללא היתר בנייה וכי תקרת המבנה היא מאסבסט מסרטן ומסוכן. 

לטענתו, הנתבעת לא הייתה רשאית להציג את הנכס כ"דירת מגורים" במצב זה. הוא ציין כי הנתבעת הציגה מצג שווא כוזב ורשלני בחוסר תום לב. 

הוא עתר להורות לחברה להכשיר את הנכס מבחינת תכנונית, כולל חיבורו לתשתיות, ולהחליף את הגג בגג תיקני. הוא דרש גם פיצויים בסך של יותר משני מיליון שקל.

עמידר טענה כי מטעם התובע לא השתתף נציג בסיור המקדים בדירה. עוד לטענתה, התובע ככל הנראה לא קרא את חוברת המכרז וידע שלדירה אין היתר. היא הוסיפה כי התובע ידע שהגג מאסבסט, הן משום שהדבר מופיע בתשריט המכרז והן משום שניתן לראות זאת בשטח. 

אזהרות ברורות

השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה. הוא ציין שמסמכי המכרז כללו אזהרה ברורה לגבי הצורך לבחון המצב התכנוני של הנכס, ואין בהם התחייבות לקיום היתר בניה וחיבור לחשמל או מים.

בנסיבות אלה, אם התובע רכש את הנכס, הוא עשה זאת תוך לקיחת סיכון מחושב שמחיר הנכס משקלל את האמור באזהרה.

עוד כתב השופט כי מהראיות עלה שמי שעסק ברכישת הנכס מא' ועד ת' הוא אביו של התובע, שאף חתם על החוזה במקום בנו.

עוד נקבע כי האב והתובע, או מי מטעמם, לא השתתפו בסיור לפני הגשת ההצעה ולא בדקו את הנכס באמצעות בעלי מקצוע. זאת ועוד, מהראיות עלה שהאב קנה בעבר כמה וכמה נכסים, אף מהנתבעת ומדובר ברוכש מיומן שבחר במועד להתעלם מהוראות ההסכם בדבר הצורך לבדוק את הממכר.

השופט קבע שהאב ראה במחיר הנכס "מציאה" והעדיף לעצום עיניו מתוך הנחה שאם העסקה תתברר כלא מוצלחת, ייפרע מהנתבעת. 

השופט סיכם שאם הייתה טעות בעסקה היא טעות בכדאיות שאינה עילה לביטול. 

התובע חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין