רוכשי דירה נגד המוכרים: "פירקו גופי תאורה, ארונות ומערכת בית חכם"

בתביעה על הפרת חוזה נטען עוד כי הוסתרה מהקונים רטיבות, ולאחר כניסתם לנכס עלה מהסלון ריח מצחין של ביוב. מדוע הם לא יקבלו את הפיצוי המוסכם?

רוכשי דירה נדהמו לגלות, לטענתם, על ליקויי רטיבות וריח הבוקעים ממנה. עוד טענו, בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בחיפה, כי בניגוד להסכם המוכרים פירקו את מערכת הבית החכם וגופי התאורה, וכן לקחו איתם את ארונות הקיר. הם עתרו לקבלת הפיצוי המוסכם, אך השופטת סיגלית מצא דחתה אותם לאחרונה. היא קבעה שהשניים יקבלו מהמוכרים כ-25 אלף שקל בלבד.

תחילת הפרשה בדצמבר 2021, אז חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירת הנתבעים, ברחוב דן שבקרית ביאליק. בתביעה שהוגשה לבית המשפט כשנה לאחר מכן, טענו הרוכשים לשלל הפרות מצד המוכרים המזכות אותם, לשיטתם, בפיצוי המוסכם בסך 156,400 שקל, בתוספת סכומים נוספים כגון עבור עוגמת נפש.

התובעת והתובע, עורך דין בתחום המקרקעין, טענו בין היתר להסתרת בעיית רטיבות חמורה במחסן הדירה וריח ביוב מצחין הבוקע מקיר הסלון. עוד טענו שבשל רצונם "לנקום" בהם, המוכרים פירקו את מערכת הבית החכם וגופי התאורה הכלולים בה, כמו גם את הארונות - שאת חלקם, כך נטען, השליכו לפח. התביעה הועמדה על 204,190 שקל.

המוכרים, מצדם, טענו שדווקא היו אלה הרוכשים אשר החליטו "להתנקם" בהם, בשל סירובם להיות מיוצגים בעסקה על-ידי התובע. לגופו של עניין טענו שאין זה מקובל להשאיר גופי תאורה ורהיטים בדירה, כאשר ליקוי הרטיבות במחסן תוקן על-ידי איש מקצוע מטעמם, לשביעות רצון הרוכשים. מכאן, לטענתם, שלא בוצעה על-ידם הפרה המזכה בפיצוי.

השאירו נורות עם חוט

בפסק דין ארוך ומפורט דנה השופטת מצא בטענות הרוכשים, אחת לאחת, ופסקה בגין כל רכיב בהסתמך על חוות דעת מומחה בית המשפט.

אשר לגופי התאורה, נכתב בחוות דעתו שאכן פורקו 29 גופי תאורה - דבר לגיטימי כשלעצמו - אלא שהובהר כי על המוכר להשאיר "פנדלים" (נורה עם חוט) במקומם. ואכן, כתבה השופטת, מסרטון שהוצג נמצא שהמוכרים עמדו בדרישה זו, למעט 2 גופים במרפסת שעלותם זניחה (140 שקל).

מבחינת מערכת הבית החכם, קבעה השופטת שהמוכרים היו צריכים להותירה בדירה כפי שהייתה. גם בסוגיית הארונות נחלו המוכרים הפסד, עם קביעת השופטת שהיה עליהם להשאיר, מלבד ארונות הקיר, אף את אלה שבחדרי הילדים. "בהתאם לפסיקה, 'ארון קיר המותאם לגומחה שמידותיה מיוחדות' הוא בבחינת 'מחובר של קבע', ולפיכך ארון מעין זה הוא חלק מהדירה הנמכרת", הסבירה.

אשר לרטיבות במחסן כתבה השופטת שגם אם תקבל את טענת המוכרים כי לא ידעו עליה, זה לא פוטר אותם מאחריות במקרה זה, שכן ניתן היה לגלות את הליקוי בבדיקה סבירה. בהקשר הזה היא ציינה שהם התגוררו בדירה כ-13 שנה ולגרסתם נכנסו למחסן "אחת לשבוע, שבועיים". בנסיבות אלה היא קבעה שלנוכח ריח הטחב במקום, הם היו צריכים לדעת על הרטיבות.

לבסוף קבעה השופטת ביחס לריח הביוב בסלון, כי לא הוכח שהוא נגרם באשמת המוכרים. זאת לאחר שהרוכשת העידה שהמפגע החל רק אחרי מספר ימי מגורים בדירה.

בנושא הפיצוי המוסכם, מצאה השופטת שהסעיף הרלוונטי בהסכם גורף מדי ומגדיר כמעט כל הפרה כ"יסודית", ומכאן שחסר תוקף. עוד קבעה שההפרות שכן הוכחו, אף הן אינן יסודיות ומשכך זכאים הרוכשים לפיצוי נקודתי בלבד עבורן, בתוספת סכום סמלי עבור עוגמת נפש. נקבע שעל הנתבעים לשלם להם 17,328 שקל, בתוספת 7,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעים: עו"ד יניב בולגנים
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עידן יוחאי אדרי ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.