- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קרנית נדחתה: לא הוכיחה שהמנוח נהג ללא רישיון ותחת השפעת סמים
ילדיו של המנוח טענו כי לא הוא נהג באופנוע, אלא חברו, שנהרג אף הוא. קרנית טענה כי העובדה שהמנוח כבר נתפס בעבר נוהג ללא רישיון מעידה שעשה זאת שוב. השופט ד"ר גיא שני סבר שלא ניתן להסתמך על השערות.
7 שנים אחרי שאירעה תאונת דרכים קטלנית שבה מצא את מותו אב לשלושה, בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי עזבונו זכאי לפיצוי מהקרן לנפגעי תאונות דרכים, תוך דחיית טענתה כי המנוח נהג על האופנוע ללא רישיון.
התאונה אירעה במאי 2010, כשהאופנוע עליו רכבו האב המנוח וחברו התנגש בקיר בטון בצד הדרך. השניים נהרגו במקום. המשטרה לא הצליחה להכריע מי מהם היה הנהג.
ביולי 2014 גרושתו ושלושת ילדיו הגישו בשם עזבונו ובשמם – כמי שהיו תלויים בו למחייתם – תביעה לפיצויים מ"קרנית" (הקרן לנפגעי תאונות דרכים) מכיוון שהאופנוע לא היה מבוטח.
קרנית טענה כי לעזבון כלל לא מגיע פיצוי משום שלסברתה האב היה הנהג, ומאחר שלא היה לו רישיון, החוק שולל ממנו את הפיצוי.
עם זאת, היא הסכימה שילדיו זכאים לפיצוי, אם כי נמוך יחסית בהתחשב בכך שאביהם לא ממש היה נוכח בחייהם והם לא הוכיחו ממה התפרנס בדיוק. לגבי הגרושה, הם טענו כי אינה זכאית לדבר משום שהמנוח לא חי עמה.
קשיי חישוב
השופט ד"ר גיא שני נתן את פסק הדין כבר בינואר השנה אולם רק באחרונה הוא הותר לפרסום.
בשלב הראשון השופט דחה את טענת קרנית לגבי הפיצוי לעיזבון. נקבע כי הטענה שהאב היה הנהג היא בגדר ספקולציה שלא ניתן לשלול בגינה פיצויי תאונת דרכים. השופט הסביר כי במצב שבו לא היו עדי ראייה ובוחן המשטרה הצהיר כי לא ניתן לדעת מי נהג באופנוע, לא ניתן לקבוע כי דווקא האב היה הנהג.
השופט התייחס לטענה שהעלתה קרנית, לפיה המנוח כבר עמד בעבר לדין על נהיגה ללא רישיון, כך שהגיוני שעשה זאת גם הפעם. הוא השיב כי גם זו לא ראיה מספיקה, בפרט כשהוכח שבעבר ביקש מחברים להסיע אותו.
טענה נוספת של קרנית הייתה כי בדמו של המנוח נמצאו חומרים אסורים ומאחר שנסיבות התאונה מלמדות על נהיגה פרועה ניתן להסיק שהוא היה הנהג. אלא שהשופט לא קיבל גם טענה זו וקבע שמדובר בהשערה גרידה, ובאותה מידה ניתן לשער שדווקא בגלל שהמנוח היה נתון תחת השפעת חומרים הוא וחברו לא היו מסתכנים.
משכך, נקבע כי קרנית צריכה לשלם פיצוי גם לעזבון וגם לשלושת הילדים כתלויים. בתוך כך נדחתה תביעת הגרושה, לאחר שהשופט קבע כי בין המנוח לבין גרושתו היו סכסוכים קשים וחוזרים לאורך שנים, הם לא ניהלו משק משותף ביום מותו, ובית הדין הרבני דחה את בקשתה להכיר בו כאלמנתו.
באשר לסכומי הפיצוי, השופט התקשה לאמוד את הפסדי ההשתכרות של המנוח, שהתפרנס "בשחור". בסופו של דבר השופט שילב בין שיטות חישוב שונות וקבע כי קרנית תשלם לעיזבון ולילדיו כ-716 אלף שקל, בניכוי גמלאות השארים שמקבלים הילדים מביטוח לאומי (הסכום לא צוין). בנוסף תישא קרנית בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לפי השיעורים הנקובים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (13% מסכום הפיצוי).
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד בארי קפלן עוסק בדיני נזיקין ותאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
