מאת: עו"ד רמי קסל
להחלטה בעניין היועמ"ש נ' פלוני (אב שפרטיו אינם ידועים)
לאחר שאשה הרתה מחוץ לנישואין לגבר שאת פרטיו סירבה לגלות, ביקש היועמ"ש להכריז על הרך כ'בר אימוץ'. האפוטרופוס שמונה לייצג את הקטין ביקש להמשיך בנסיונות לאיתור האב על אף הסכנה לחיי האם והקטין. מקרה עצוב של פעוט בן 8 חודשים שרק זקוק לבית חם.
אישה רווקה הרתה לגבר שאת פרטיו סירבה לגלות. בהיותה מוסלמית ובת למשפחת עבריינים מוכרת, היא שמרה את דבר ההריון בסוד. מיד עם הלידה, ולאחר שהבינה כי הקטין זקוק למשפחה חמה ואוהבת, נתנה האם את הסכמתה למסירתו לאימוץ.
בעקבות כך, פנה היועמ"ש לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, מבלי שלאב האלמוני תהיה הזדמנות להגיב - כפי שמורה החוק במקרים בהם לא ניתן לאתר את האב והמשך החיפושים אחריו יסכן את חיי הקטין והאם.
בבקשתו, ציין היועמ"ש כי אין בידו להשיג את שמו ואת מספר תעודת הזהות של האב ולפיכך, זיהויו כמעט בלתי אפשרי. היועמ"ש ציין, כי האם אמנם השאירה בידי בית היתומים בו שוהה הקטין, מעטפה עם פרטיו של האב. אולם, פרטים אלו נועדו לשימוש אך ורק לצרכיו הרפואיים, ועל פי חוק אסור לעשות בה כל שימוש אחר.
עו"ס שמונתה על פי חוק האימוץ הוסיפה כי בנסיבות המקרה, המשך החיפושים, קל וחומר איתורו של האב, עשויים להוות סיכון רב עבורו (בשל היותה של האם חלק ממשפחה עבריינית), ויותר מכך - סכנת חיים לאם ולרך הנולד.
לבקשת היועמ"ש, מונה עו"ד דעאס ויסאם כאפוטרופוס לקטין. לעמדתו, ישנה חשיבות בקבלת עמדת האב ולכן יש להוסיף ולעשות מאמצים לאיתורו.
טובת הקטין חולשת על עילות האימוץ
"על פי חוק ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ כלפי אביו גם ללא ידיעתו אודות הקטין ובלא בירור עמדתו" כתב סגן הנשיא, השופט אסף זגורי. הדברים מקבלים משנה תוקף, הוסיף, כאשר האם מסרבת למסור את פרטי האב.
הכרזת קטין כבר אימוץ, שמשמעותה ניתוק הקשר המשפטי בינו לבין הוריו הביולוגיים, טומנת בחובה מספר אינטרסים מתנגשים, אך מעליהם, עומדת טובתו של הקטין. כל יתר הזכויות והאינטרסים, אם זכותו של האב לדעת מיהם ילדיו ואם אחרים, נסוגים בפניה.
במקרה זה, בו איתור האב עלול לסכן את חיי הקטין ואמו, פסק השופט, כי הנזק עולה על התועלת שבנסיונות לאתר את האב. משכך, קיבל השופט את הבקשה, והקטין הוכרז כבר אימוץ.
הכרזה על קטין כבר אימוץ הינה השלב הראשון בהליך האימוץ. ההכרזה מבטלת את זכויותיהם חובותיהם וסמכויותיהם של ההורים הביולוגיים כלפי הקטין, ומעבירה אותם לפקיד הסעד. השלב השני של ההליך הינו מתן צו האימוץ עצמו. צו זה יוצר את הזיקה המשפטית בין הקטין לבין הוריו המאמצים, המקבלים את הזכות למלא חובות כלפי הילד.
בפסק הדין שלפנינו, נתן ביהמ"ש משנה תוקף לטובתו וזכותו לחיים של הקטין, ואפשר לקטין בן 8 החודשים לעזוב בהקדם את בית היתומים בו הוא שוהה ללא אב ואם מיום היוולדו, ואשר כל יום נוסף של שהות בו גורם לו נזק, ולעבור לבית משפחה מאמצת - דבר שהוא חיוני ביותר עבור בריאותו הנפשית כיום ובעתיד.
להחלטה בעניין היועמ"ש נ' פלוני (אב שפרטיו אינם ידועים)
*הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין