השוטר סבל מסוכרת נעורים ונפטר לפני יותר מ-25 שנה במהלך שירותו. רק כשהיו כבני 90 גילו ההורים שמגיעה להם הכרה לפנים משורת הדין
הורים לשוטר שמת בגיל 36 הגיעו לאחרונה להסדר פשרה מול קצין התגמולים ויקבלו הכרה כהורים שכולים. קצין התגמולים טען שבנם שירת פחות מ-10 שנים כך שהתנאים להכרה בהם לפנים משורת הדין אינם מתקיימים. בעתירה טענו ההורים שיש להביא בחשבון גם בתקופת התנדבותו של בנם במשמר האזרחי ובעקבותיה ניאות קצין התגמולים להכיר בזכויותיהם. את התגמולים יקבל האב בלבד שכן אמו של המנוח נפטרה בשנה שעברה.
הבן המנוח סבל מסוכרת נעורים שהתפתחה בהיותו בן 15 ובגינה הותאם לו פרופיל 21. על אף הקשיים והמגבלות, הוא נלחם כדי לשרת בצבא וגויס לשירות מיוחד, במהלכו שירת כשנה בפיקוד דרום.
החל מ-1983 שירת המנוח בהתנדבות במשמר האזרחי וב-1987 גויס, חרף מחלתו, לשירות פעיל במשטרת ישראל.
בשלהי 1995, בזמן מילוי תפקידו, הוא נדקר בכף רגלו הימנית ממסמר חלוד בבית המעצר במגרש הרוסים. האירוע הוביל לזיהום בכף הרגל, שהלך והתפשט. כתוצאה מכך חלה התדרדרות במצבו הרפואי ובתוך כשנה הוא נפטר לאחר שמערכות גופו הפנימיות קרסו.
הוריו הגישו בקשה לקצין התגמולים להכרה כמשפחה שכולה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).
בדצמבר 1997 דחה קצין התגמולים את הבקשה בנימוק כי אין קשר סיבתי בין תנאי שירותו של הבן לבין המחלה ממנה נפטר.
שנים רבות לאחר מכן, בהיותם כבני 90, נודע להורים כי במועד הגשת בקשתם הייתה בתוקף הוראת שר הביטחון מ-1977 הקובעת כי למשרתי קבע, שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות הביטחון, ששירתו מעל 10 שנים ונספו בתקופת השירות, יוענקו זכויות לפנים משורת הדין, גם אם מותם לא נגרם עקב השירות כנדרש בחוק.
בעקבות זאת הם הגישו בקשה לעיון חוזר אך בחודש מאי 2021 החליט קצין התגמולים לדחות בקשתם בנימוק שהבן לא שירת במשטרה עשר שנים כנדרש על פי הוראת שר הביטחון. לשיטתו, תקופת התנדבותו של המנוח במשמר האזרחי אינה באה במניין תקופת שירותו.
חוסר סבירות קיצוני
על החלטה זו הגישו ההורים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים באמצעות עו"ד אורי צפורי.
הם טענו בין היתר כי החלטת קצין התגמולים מפלה אותם לרעה ביחס ל-118 משרתי כוחות הביטחון, שנפטרו במהלך השירות אך לא עקב השירות, וזכו להכרה בזכויות לפנים משורת הדין מכוח הוראת שר הביטחון בין השנים 1977 ו-2004 עת בוטלה החלטת שר הביטחון בהחלטת ממשלה.
ההורים הדגישו כי תקופת שירותו הכולל של המנוח עולה על עשר שנים ומורכבת מתשע שנים ותשעה חודשים שירות בשורות משטרת ישראל, כשלוש שנות שירות במשמר האזרחי, וכשנת שירות בצה"ל.
ההורים הוסיפו כי אין בהוראת שר הביטחון כל דרישה לרצף שירות, או מניעה לצבירת תקופת השירות הצבאי לשירות המשטרה. כמו כן לדבריהם, אין בהוראה דבר המחריג את תקופת השירות ההתנדבותי ממשך השירות הכולל ולפי פקודת המשטרה מעמדו של חבר המשמר האזרחי יהיה כשל שוטר מבחינת חובות וזכויות.
ההורים הוסיפו שגם בהתעלם מתקופת השירות במשמר האזרחי ובצה"ל, החלטת קצין התגמולים לוקה בחוסר סבירות קיצוני, שכן למנוח חסרו 3 חודשי שירות בלבד במשטרה כדי להשלים עשר שנים.
בעקבות הגשת העתירה ניאות קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד רונית שנצר יעקבי, להכיר בהורים. השופט אברהם רובין נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין