חיילת משוחררת שהועסקה במלון באילת עברה הטרדה מינית מצד שף שאינו הבוס שלה. אחרי שנדחתה בבית הדין האזורי, הארצי קיבל ערעור שהגישה וטבע מונח חדש בנוגע ליישום החוק למניעת הטרדה מינית
לא רק ״יחסי מרות״, מהיום גם ״יחסי השפעה״ בין עובדים במעמד שונה מחייבים זהירות מצד העובד החזק יותר בכל הנוגע לחוק למניעת הטרדה מינית. בפסק דין תקדימי התקבל ערעור של עובדת במלון ונקבע כי הוטרדה מינית על ידי שף וכי המלון לא טיפל כראוי בתלונה. הנשיאה ורדה וירט-ליבנה קבעה שרף ההוכחה המוטל עובדת שהוטרדה על ידי עובד אחר בעל השפעה יהיה נמוך יותר בהשוואה לעובדים באותו מעמד.
בין החודשים פברואר–ספטמבר 2017 הועסקה העובדת, חיילת משוחררת בת 21, במלון באילת כמלצרית לובי.
כחודש לאחר תחילת העסקתה התקיימה מסיבת פורים בחוף הים לעובדי המלון. היא סיפרה שבמהלך המסיבה, עובד אחר בן 32 שעבד במלון כשף משך אותה לאזור מבודד בחוף הים וניסה לנשקה. היא סירבה. לאחר מכן, ניסה שוב לנשקה ושוב סירבה. בהמשך מנהל חדר האוכל הסיע אותה ואת חברתה למגורי העובדים כשלפתע הגיח השף, נכנס למושב האחורי תוך שהוא נצמד אליה ונוגע בה, כולל באזור הירך הפנימי.
תביעה שהגישה נגד המלון והשף בגין הפרת החוק למניעת הטרדה מינית נדחתה ברובה אך התקבלה כנגד המלון ביחס להפרת ההתחייבות לשלם מענק התמדה וגרימת עוגמת נפש.
בית הדין האזורי קבע בין היתר כי העובדת לא הייתה כפופה לשף ולא התקיימו יחסי מרות, וכי היא לא הוכיחה את אירועי ההטרדה.
העובדת הגישה ערעור על פסק הדין באמצעות עו״ד דפנה אזולאי רגב. היא הדגישה את פערי הכוחות בין הצדדים וציינה שהשף היה מבוגר ממנה, נשוי ואב לילדים והייתה לו יכולת השפעה על עבודתה מכוח הניסיון שלו וקשריו עם בכירים במלון.
השף, שיוצג על ידי עו״ד עדי פינלט לוי ועו״ד ארי מנזין, דחה את גרסת העובדת וציין כי לא היה בינו לבין העובדת יחסי מרות וכי אין לו סמכות לקבל מלצריות לעבודה, לפטרן, לקבוע את שכרן ולנהל את עבודתן.
תחום אפור
הנשיאה ורדה וירט ליבנה קיבלה את הערעור. היא קבעה שצדק בית הדין האזורי כשקבע כי אין בין המטריד למוטרדת יחסי מרות. ואולם, פערי כוחות יכולים להיווצר לא רק במצב של יחסי מרות אלא גם במקרי ביניים, שטרם נדונו בפסיקה. השופטת הציעה כי הם יכונו מעתה ״יחסי השפעה״ במקום העבודה והבהירה כי מדובר ביחסים שמצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה וכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לבעודה במעמד זהה).
השופטת הבהירה שכשמדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, יש לקבוע כי הרף המוטל על המוטרד להוכיח ש״הראה למטריד כי אינו מעוניין״, נמוך מרף ההוכחה של מי שהוטרד על ידי עובד במעמד זהה.
השופטת קבעה עוד ששני ניסיונות הנשיקה בהם הביעה התובעת את התנגדותה מהווים הטרדה מינית וכך גם המגע במכונית (במהלכו התובעת הייתה ״קפואה״) בהתאם לרף המרוכך עקב יחסי ההשפעה בין הצדדים.
עוד נקבע כי המלון לא עמד בנטל להוכיח כי נקט באמצעים סבירים לטיפול תקין בתלונת העובדת ולמניעת הישנות מקרי הטרדה מינית בעבודה.
בסיכומו של דבר חויב השף לפצות את העובדת ב-40,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל. המלון חויב בפיצוי של 120,000 שקל בתוספת הוצאות של 20,000 שקל.
אל הנשיאה וירט-ליבנה הצטרפו השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק.
לפסק הדין המלא בתיק 35999-10-21
- ב״כ המערערת: עו״ד דפנה אזולאי רגב
- ב״כ המעסיקה: עו״ד מיכאל איילון
- ב״כ המשיב: עו״ד עדי פינלט לוי ועו״ד ארי מנזין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין