בשבועות האחרונים שוטף את הרשת גל תלונות של נשים על הטרדות מיניות. חלקן מספרות על אירועים שחוו לאחרונה ואחרות מעלות מהעבר הרחוק טראומות שאותן הן מעזות לחשוף לראשונה. מהן האפשרויות המשפטיות שעומדות בפני הנפגעות?
קמפיין MeToo# שנערך לאחרונה ברשת החברתית כמו גם הצפה חסרת תקדים של תלונות כלפי ידוענים בעולם הקולנוע והתקשורת העלו אל פני השטח תלונות רבות של נשים שחוו הטרדות מיניות.
נראה כי השיח הציבורי הער בנושא מעודד קורבנות להוריד מעל ליבן את המשא הכבד שאותו הן סוחבות לאורך שנים ונוטע בהן אומץ להתלונן ולחשוף את שעברו. בתלונות ופרסום מסוג זה, נגרם בעיקר "שיימינג" לנשוא התלונה ובשבועות האחרונים ראינו שהפרסום הציבורי גרם להתפטרויות של בכירים בתקשורת ובקולנוע, זאת אף טרם בירור התלונות.
החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998 מגדיר ״הטרדה מינית״ כסחיטה באיומים כשהמעשה שהמוטרד נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מבזות המופנות כלפי מינו או מיניותו של אדם, פרסום סרט או הקלטה המתמקדת במיניותו של אדם ללא הסכמתו ועוד. מהן האפשרויות העומדות בפני הנפגעים לפי החוק?
שני מסלולי פעולה
למרבה הצער, במקרים בהם ההטרדה התרחשה לפני זמן רב, ייתכן שתחול התיישנות ולא ניתן יהיה למצות את הדין עם האשמים. מצב זה חל כמובן גם במקרים בהם המטריד כבר אינו בין החיים.
נשים שנפגעו בעבר הקרוב יכולות לבחור בשני מסלולים:
המסלול הפלילי – הגשת תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית. תלונה כזאת מובילה פעמים רבות לחקירה והגשת כתב אישום. אם האדם שכנגדו הוגשה התלונה מורשע, הוא צפוי לעד שנתיים מאסר וההרשעה מהווה ראייה לכאורה למעשים המיוחסים לפי פקודת הראיות ויכולה לחסוך למתלוננת את הצורך להוכיח את האירועים אם תגיש תביעה אזרחית נגד האיש.
החקירה, פעמים רבות, לוקחת למשטרה ואחר כך לפרקליטות זמן רב ומתלוננות רבות מתקשות לחזור לשגרת חייהם בתקופה זו. בשל כך חלק מהן בוחרות לוותר על הגשת תלונה ולבחור במסלול האזרחי.
המסלול האזרחי – הגשת תביעה נזיקית נגד המטריד. אם ההטרדה התרחשה במקום העבודה של הנפגעת, היא יכולה להגיש את התביעה גם כלפי המעסיק אם הוא הפר את חובתו למנוע את המקרה או לא פעל לטפל במטריד.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי ניתן לקבל פיצוי של עד 50,000 שקל על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק. כמובן שהנפגע או הנפגעת יכולים להוכיח כי נגרם להם נזק בהיקף גדול יותר באמצעות צירוף חוות דעת מקצועית שתומכת בנכות הזמנית או הקבועה שנגרמה להם כתוצאה מהאירוע. בדרך כלל תצורף חוות דעת של פסיכיאטר כדי להוכיח שלנפגעת נגרם נזק נפשי.
חשוב לזכור שהגשת תביעה כזאת צריכה להיעשות עד שבע שנים מהאירוע שכן לאחר מכן חלה התיישנות.
מתלוננות רבות חוששות שבמסגרת בירור התביעה ואיתור חומר רפואי מעברן, יעלו במהלך המשפט דברים שהן לא היו מעוניינות לדבר ולהיחקר עליהם, וכי יהיה עליהן להתמודד עם הכפשות מצד הנתבע. כאמור, הרשעה בהליך הפלילי מקלה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק ומקצרת את הדרך למתלוננת כך שהדיון יעסוק היקף הנזק בלבד.
מה הפיצוי?
תביעה בגין הטרדה מינית מוגשת בדרך כלל ללא סכום מדויק אלא בהתאם גבול סמכותו של בית המשפט בו הוגשה התביעה. הבחירה בין בית משפט שלום לבין בית משפט מחוזי תלויה בגובה אחוזי הנכות הנטענים.
הפיצוי שנפסק למתלוננת תלוי במספר פרמטרים כמו הגיל שלה, השפעת הנכות על תפקודה היום יומי וההשפעה על כושר השתכרותה.
הסכומים שנפסקים נעים בממוצע בין 50,000 ש"ח לבין 650,000 ש"ח ועוזרים למתלוננת להמשיך בחייה, גם אם לא כל הפצעים הגלידו.
* עורכת דין שרית חרל״פ עוסקת בדיני נזיקין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין