- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עיריית ת״א הפקיעה נכס – קיזוז לא חוקי עצר אותה בהוצל״פ
העירייה זכתה בפסק דין שמאפשר לה להפקיע נכס לצורך הרחבת הטיילת תמורת פיצוי. במסגרת ההוצאה לפועל נקבע שהעירייה קיזזה מהפיצוי חובות שלא כדין ובנסיבות אלה הדייר לא חייב להתפנות
רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, יעל קינן מרקוביץ, קיבלה לאחרונה טענת ״פרעתי״ של אדם שהחזיק בנכס בתל אביב שהופקע ממנו על ידי העירייה לטובת הרחבת הטיילת, תמורת פיצוי של 3,075,408 שקל. האיש חויב בפסק דין לפנות את הנכס אך לא עשה זאת בטענה שהעירייה לא שילמה לו את מלוא הפיצוי. העירייה מצידה טענה שקיזזה חובות שונים של החייב כמו תשלומי ארנונה וקנסות. הרשמת קיבלה את טענת החייב תוך שקבעה שכ-700,000 שקל מתוך הקיזוזים נעשו שלא כדין.
תיק ההוצאה לפועל נפתח בספטמבר 2020 לביצוע פסק דין פינוי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק הדין חויב אדם שהחזיק בזכויות בנכס בעיר למסור את החזקה בו תוך 90 יום לעירייה. במקביל הורה בית המשפט לעירייה לשלם לאיש 3,075,408 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 246,032 שקל.
האיש הגיש טענת פרעתי במסגרתה טען בין היתר כי העירייה קיזזה מהתשלום המגיע לו חובות ארנונה, קנסות חנייה וקנסות חוקי עזר, ושילמה לו רק 1,479,914 שקל מתוך הפיצוי. לטענתו, הוא אינו חייב לפנות את הנכס עד לתשלום המלא.
הוא הוסיף שהחובות היחידים שאותם זכאית העירייה לקזז הם חובות הנוגעים לדירה המופקעת בלבד ורק כאלה שנוצרו לפני אוגוסט 1989, המועד בו פורסמה תכנית ההפקעה.
העירייה טענה מנגד כי היא קיימה את פסק הדין שכן ביצעה ניכויים כדין בגין חובות שונים שרבצו על החייב והצטברו עד מועד מתן צו הפינוי (פברואר 2022).
קוזזו מעבר לניתן
הרשמת יעל קינן מרקוביץ קבעה שהליך הפינוי הוא מכוח פקודת הקרקעות. בנסיבות אלה, ״יום הרכישה״ הקובע לעניין הפיצוי הוא המועד שבו פורסמה ברשומות ההודעה על הכוונה להפקיע את החלקה. הודעת ההפקעה פורסמה באוגוסט 1989 וזה מועד הרכישה ולא ביום בו ניתנה הודעה על צו הפינוי כטענת העירייה.
משכך קבעה הרשמת כי הזוכה הייתה רשאית לקזז את החובות שהצטברו עד למועד זה בלבד, ובהתייחס לנכס נשוא התיק בלבד. היא הדגישה כי קנסות חנייה וקנסות חוקי העזר אינם בגדר תשלום חובה ולא היה ניתן לקזזם.
כך, בין היתר, העירייה לא הייתה רשאית לקזז מהפיצוי חוב הארנונה בסכום של 648,563 המתייחס לנכס אחר שאינו הנכס המופקע.
כמו כן לא ניתן היה לקזז הוצאות שכר טרחת עו״ד בסך 30,009 שקל קנסות חנייה וקנסות בגין הפרת חוקי עזר. הרשמת קבעה שבסך הכל קוזז סך של 705,536 שקל שלא כדין.
בנסיבות אלה קיבלה הרשמת את טענת ״פרעתי״ של הדייר וקבעה כי כל עוד לא שולם לו מלוא הסכום על ידי העירייה ואף קוזזו סכומים מעבר לניתן, הוא לא נדרש לפנות את המקרקעין.
הרשמת סיכמה שהעירייה לא הייתה רשאית להגיש את התיק לביצוע כל עוד לא שולם מלוא הסכום לאיש ולכן התיק ייסגר.
העירייה חויבה בהוצאות בסך 9,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
