אם לבן 16 התעלמה באופן עקבי מפסקי דין שחייבו אותה לקיים מפגשים בנוכחות בן זוגה לשעבר ובנם במרכז "מפגשים". בעקבות ערעור על חיובה בקנס היא חויבה לשלם פי 2
בית המשפט לענייני משפחה קנס ב-40,000 שקל אישה שסירבה לקיים החלטות שיפוטיות המורות לה לחדש את הקשר בין בנה לאביו באמצעות "מרכז מפגשים". האישה, עורכת דין במקצועה, הגישה ערעור על ההחלטה אך הוא נדחה. השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב שהמערערת בעצמה מודה שלא קיימה את החלטות בית המשפט, כך שהטלת הקנס עליה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט נעשתה כדין. הוא דחה את הערעור והשית עליה הוצאות בסך 40,000 שקל נוספים. השופטים סיגל רסלר-זכאי ויעקב שקד הצטרפו לפסק דינו.
הצדדים נישאו בשנת 2003 והביאו לעולם את בנם בן ה-16. לאחר תריסר שנות נישואים הם נפרדו והאב (המשיב) החל לקיים זמני שהות מוסכמים עם הבן. בשלב מסוים התעורר ויכוח בין המשיב ובנו שבמסגרתו לטענת האם הוא אמר לבנו "אני לא צריך אותך, לך לאימא שלך ואל תחזור". כתוצאה מכך לטענתה בנה שב נסער ופגוע לביתה והודיע לה שהוא לא מתכוון לחזור לבית אביו.
המשיב לא השלים עם המצב והגיש בקשה ליישוב סכסוך במסגרתה עתר לחייב את המערערת בחידוש הקשר עם בנו תוך הטלת סנקציות עליה אם תסרב לעשות זאת. בקשת האב התקבלה והאם חויבה לחדש את הקשר באמצעות מרכז "מפגשים". עוד נקבע שבמידה וצד כלשהו יימנע מלהגיע למפגשים, תוטל נגדו סנקציה כספית. ערעורים שהגישה האישה נגד ההחלטה – נדחו.
חרף זאת, המערערת ובנה לא התייצבו למפגשים. בשלב זה הגיש המשיב בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרתה ביקש בין היתר להשית עליה קנס כספי. בית המשפט נעתר לבקשת האב והטיל על האם קנס בסך 40,000 שקל.
שותפה לפשע
המערערת המשיכה במאבקה וערערה שוב על ההחלטה. לטענתה מדובר בהחלטה שניתנה ללא סמכות תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי. המשיב לעומתה טען שלא ייתכן כי עורכת דין תפר בשיטתיות החלטות שיפוטיות המורות לה לשתף פעולה עם מרכז מפגשים. הוא הוסיף כי קבלת הערעור תהווה פרס להורה מנכר.
"יש להצר מאוד על כך שהמערערת, שהיא עורכת דין במקצועה, מתכחשת למושכלות יסוד לפיהן חובה למלא אחר פסקי דין והחלטות שיפוטיות", כתב השופט שילה בפתח פסק דינו.
הדבר חמור שבעתיים, כך השופט, שעה שמדובר בהחלטות הנוגעות לחידוש קשר בין הקטין לאביו, כאשר העדר שיתוף הפעולה של המערערת עלול לגרום לבנה נזק חסר תקנה ולפגוע בזכותו המהותית לקשר עם אביו מולידו.
לדברי השופט הצדקת אי חידוש הקשר בין הילד לאביו בתירוץ שהראשון אינו מעוניין לקיים את המפגשים הופכת את המערערת לשותפה לפשע.
ביחס לטענת חוסר הסמכות שהעלתה המערערת קבע השופט שהטענה אבסורדית. הוא כתב שאין צורך להכביר מילים על יכולתו של בית המשפט למשפחה להטיל קנס מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, בדומה לבתי המשפט האחרים.
בתוך כך השופט ציין שהמערערת הודתה במפורש שהיא לא קיימה אחר פסקי הדין וההחלטות שחייבו אותה להביא את הקטין למפגשים. התוצאה היא שהמערערת אכן ביזתה את ההכרעות שניתנו בעניינה, כך שחיובה בקנס נעשה בדין.
על דעת כל חברי ההרכב הערעור נדחה ואישה חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
עו"ד סימה אלטמן
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין