עושים סדר לפני פסח: זינוק בתלונות על שופטים - פסקדין
הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים מציג עלייה במספר הפניות, אך רק שיעור קטן מהן נמצא מוצדק. אילו כשלים נמצאו?
דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנים 2024–2025, שהוגש היום (ג') לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מציג תמונת מצב עדכנית על הביקורת הציבורית כלפי מערכת השפיטה. הדו"ח, המסכם את פעילות הנציבות בשנת 2025 וכן את המחצית הראשונה של 2024, מצביע על גידול במספר התלונות לצד שיעור נמוך מאוד של תלונות שנמצאו מוצדקות, ומעלה סוגיות חוזרות הנוגעות לאופן ניהול ההליך השיפוטי והתנהלות השופטים.
בשנת 2025 הוגשו לנציבות 1,100 תלונות, לעומת 770 בשנת 2024. באותה שנה הסתיים בירורן של 1,199 תלונות (לרבות כאלה שהטיפול בהן החל קודם לכן) כאשר בממוצע הוגשו כ-91 תלונות מדי חודש. מתוך כלל התלונות שנבדקו, רק 24 (כ-2%) נמצאו מוצדקות. 47 תלונות נוספות הסתיימו בהערה לשופט, וב-14 מקרים נקבע כי מדובר בליקוי מערכתי. יתר התלונות נדחו, הופסק בירורן או שלא נמצאה בהן עילה להתערבות.
פילוח התלונות מלמד כי עיקרן מופנה לבתי משפט השלום, עם 448 תלונות, ולאחריהם בתי המשפט לענייני משפחה עם 239 תלונות, בתי המשפט המחוזיים עם 135 תלונות ובית המשפט העליון עם 64 תלונות. לצד זאת, הוגשו גם עשרות תלונות נגד דיינים בבתי הדין הרבניים והשרעיים.
כאשר בוחנים את התלונות שנמצאו מוצדקות, עולה כי רובן המכריע עוסק בליקויים בניהול המשפט, לרבות התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות ופסקי דין. חלק נוסף מהתלונות נוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ולהתנהגות בלתי ראויה.
התבטאויות חריגות, ניגוד עניינים ודווקנות יתר
הדו"ח מציג שורה של מקרים קונקרטיים. כך למשל, נקבע כי מתן פסק דין בתביעה קטנה כשנה לאחר הדיון האחרון בתיק אינו מצב מקובל, וכי תוצאה כזו עלולה להוות עינוי דין. במקרה אחר, מתלונן שפנה בבקשה דחופה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במוצאי שבת נדרש לשוב למחרת, ערב חג, ולאחר מכן נשלח הלוך ושוב בין המזכירות לשופט במשך שעות, עד לטיפול בבקשה.
גם סוגיית ההתבטאויות באולם בית המשפט עולה בדו"ח. באחד המקרים העיר הנציב לשופט שהתבטא כלפי עורך דין במילים "מה אתה חושב שכולם בבאר שבע מטומטמים", וציין כי מדובר בהתבטאות שיש בה משום זלזול והשפלה וכי ראוי היה לה שלא תיאמר.
נושא נוסף שנבחן הוא ניגוד עניינים ומראית פני הצדק. באחד המקרים נקבע כי שופט שנתן החלטות בתיק שבו היו מעורבים גורמים הקשורים לבני משפחתו היה מנוע מלדון בו, וכי די היה בעיון במסמכי התיק כדי לגלות את הקשר.
הדו"ח מתייחס גם למצבים חריגים שנוצרו על רקע תקופת המלחמה. כך, נמצאה מוצדקת תלונה נגד שופטת שהטילה הוצאות על בעלת דין בשל אי-התייצבות עד לדיון, אף שמדובר היה בקצין מילואים שהוקפץ לפעילות מבצעית דחופה בסוריה. הנציב קבע כי מדובר בדווקנות יתר וחוסר רגישות בנסיבות העניין.
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, ציין כי מטרת הנציבות היא לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה, תוך שמירה על איזון בין ביקורת לבין עצמאות שיפוטית. לדבריו, אמון הציבור נשען לא רק על תוכן ההכרעות, אלא גם על אופן ניהול ההליך, ההתנהלות באולם והתחושה כי ההליך מתנהל בהגינות ובשקיפות.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
