העובד בן ה-66 שלח למנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה הודעת ווטסאפ ביקורתית לכבוד ראש השנה. בית הדין לעבודה הורה לחברה להשיב אותו לעבודה
עובד רשות החנייה העירונית בחברה לפיתוח פתח תקווה, אדם מבוגר ונכה, שלח הודעת ווטסאפ למנכ"ל החברה ממנה השתמע כי הוא סבור שיש צורך בשינוי בהתנהלותו. בתגובה, החברה פיטרה אותו. העובד תבע לבטל את הפיטורים וכסעד זמני ביקש להשיב אותו לעבודה. השופטת שרון שביט כפתורי קיבלה את הבקשה לאחר שקבעה שהחברה לא הצביעה, ולו לכאורה, על עילה שהצדיקה את הפיטורים.
העובד מועסק בחברה לפיתוח פתח תקווה (זרוע ביצועית של העירייה) מאז תחילת שנת 1990, משך כ-32 שנה, כעובד זוטר ברשות החנייה העירונית.
בספטמבר השנה (2021) הוא שלח למנכ"ל החברה הודעת ווטסאפ, בה העתק מברכת שנה טובה מאת ראש העיר. הוא סימן את המילה "שינוי" בעיגול, ועל גבי המסמך רשם בכתב ידו "לירון (המנכ"ל) מתכון לממשלה של בנט ולפיד".
בסמוך לאחר מכן קיבל העובד זימון לשיחת בירור בלשכת המנכ"ל אך הוא לא הגיע לשיחה.
בחלוף שבועיים הוציאה החברה לתובע מכתב הזמנה לשימוע. השיחה התקיימה באוקטובר 2021 ובהמשכה נשלחה לתובע הודעה על סיום ההעסקה.
התובע הגיש בקשה לסעד זמני למניעת פיטוריו עד להכרעת בית הדין בתביעה העיקרית שהגיש, בה הוא דורש לבטל את הפיטורים.
לטענת העובד, פיטוריו נעשו על ידי מנכ"ל החברה, שלו אין קשרי עבודה איתו, רק בעקבות הודעת הווטסאפ. הוא הבהיר כי ההודעה לא הופצה לאף אדם מלבד המנכ"ל. העובד הדגיש שכל אדם סביר שיקרא את ההודעה יבין כי פיטורים בעקבותיה, הינם "על גבול האבסורד", וכי מדובר בפיטורים בשל כבודו של המנכ"ל שסבר כי אין זה ראוי שעובד זוטר יפנה אליו, ונעשו בשרירות לב, ממניעים פסולים ושיקולים זרים לחלוטין. עוד הבהיר העובד כי לא הגיע לשיחת הבירור מכיוון שלא הרגיש טוב באותו יום.
החברה טענה מנגד כי הפיטורים אינם בשל עניין אישי של המנכ"ל והעובד זומן לשיחת בירור בשל הודעות חריגות ומשתלחות ביותר בווטסאפ ששלח למנכ"ל החברה, תוך התעלמות מההיררכיה הארגונית.
זאת ועוד לדבריה, מדובר בעובד שעברו מעיד עליו שהוא משולח כל רסן ושהעובדים ובמיוחד העובדות במחלקה חוששות ממנו, בשל אלימות פיזית ומילולית.
אדם קשה יום
השופטת שרון שביט כפתורי מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה שהחברה לא הצביעה על עילה שהצדיקה, לכאורה, את פיטורי העובד.
מחומר הראיות עלה שהעובד פנה למנכ"ל, מספר פעמים באמצעות הוואטסאפ, הן לברכו והן להעביר ביקורת באשר ליחס של המנכ"ל לרשות החניה ותנאי העבודה של העובדות, ואולם גם לשיטת החברה דברים אלה לא היוו את העילה לפיטוריו.
השופטת כתבה כי למעשה, המעשה החמור ביותר לעמדת המשיבה היה דווקא סירובו של העובד להתייצב לשיחת הבירור. ואולם, גרסת העובד כי לא חש בטוב באותו בוקר לא נסתרה והייתה אמינה.
בכל הנודע לאירועי העבר, השופטת ציינה כי אלה לא הובילו בזמן אמת לפיטורי העובד. בנסיבות אלה הגיעה השופטת למסקנה כי תביעתו של העובד במסגרת התביעה העיקרית אינה מופרכת. עוד היא קבעה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העובד בכל הנוגע למתן הצו הזמני שכן מדובר באדם קשה יום, בעל משפחה, שצפוי לאבד את מקור הכנסתו אם לא יקבל את הסעד.
החברה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד פנינה זידנברג ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רהב עוז
עו"ד חיים דוד הכהן קריינין
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין