העובד התכתב עם רפרנטית מהמחלקה המשפטית של הבנק ותגובתה גרמה לו להתרגז מאוד. ביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה וטען שלא הוכח "אירוע חריג" אך בית הדין קיבל את התביעה
בבית הדין לעבודה בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש עובד בנק נגד ביטוח לאומי. במאי 2015 עבר העובד על מיילים והופתע לקרוא תשובה ביקורתית של רפרנטית המחלקה המשפטית. בהמשך נודע לו שהמחלקה מבקשת ממנו לתקשר מולה דרך עובד זוטר ממנו מה שגרם לו לתחושת השפלה. חולשה וסחרחורת שהחל להרגיש התבררו בהמשך כאירוע מוחי. בית הדין הכיר באירוע כפגיעה בעבודה.
התובע, יליד 1959, סיפר שעבד בבנק כ-36 שנים ובתפקידו האחרון שימש כעוזר מנכ"ל ומנהל שיווק בבנק.
במאי 2015 הוא פנה פנה במייל לעורכת דין מהמחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסויים.
למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות, הוא החל את יום העבודה בקריאת מיילים. תוך כדי קריאת הדוא"ל, הוא נתקל בתשובתה של עורכת הדין, בה היא מבקשת שהעובדים יכבדו את עבודתה "ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים".
התובע ציין כי הופתע מתשובה זו, מאחר שבשגרה השיח בינו ובינה אינו פורמלי ונוסח התשובה נראה לו תמוה. לכן הוא התקשר למחלקה המשפטית כדי להבין במה מדובר ונאמר לו כי מעתה עליו לתקשר עם המחלקה רק דרך עובד זוטר ממנו שנמוך ממנו בשתי דרגות מבחינה היררכית בבנק.
התובע הדגיש כי היה המום למשמע התשובה, התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו. הוא חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ואף נפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו.
תוך כדי הדברים הוא החל לחוש חולשה כללית וחולשה בפלג גוף שמאל, מלווה בסחרחורת. הוא התקשה לאחוז במכשיר הטלפון הנייד ואף לבצע הליכה קצרה. בהתייעצות טלפונית עם רופא שעובד בתל השומר, הוא הופנה מיד למיון. בבית החולים התברר שהוא סובל מאירוע מוחי.
בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי והוא כתב כי אם האירוע המוחי החל תוך כדי קריאת הדוא"ל הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית.
ביטוח לאומי חלק על קביעת המומחה ואף טען שלא הוכח אירוע חריג באותו בוקר. לדבריו, לוחות הזמנים שתיאר התובע אינם הגיוניים ולא ייתכן שהוא התקבל בבית החולים בתוך 16 דקות מתחילת האירוע. המוסד ביקש לבצע איכון של הטלפון הנייד של התובע.
ספק לטובת המבוטח
השופטת דגית ויסמן קיבלה את התביעה. היא כתבה כי האיכון אינו סותר את גרסת התובע והוא מלמד כי אכן סמוך מאוד לאחר ששלח דוא״ל למחלקה המשפטית (ב-8:19) הוא החל לחוש ברע ויצא לכיוון בית החולים.
״לאור העדויות שנשמעו, לא מצאנו כי סימני השאלה שהנתבע העלה לגבי התנהלות התובע בבוקר האירוע, מביאים למסקנה חד משמעית כי יש לדחות את גרסת התובע. נזכיר כי מקום בו קיים ספק, אין לזקוף אותו לחובת המבוטח״, כתבה השופטת.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי התעסקות התובע בדוא״ל גרמה לו לחוש ברע וקיבלה את קביעת המומחה שלפיה בנסיבות אלה יש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין המחלה המוחית.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין
- בכ"כ הנתבע: עו"ד וידנה
עו"ד יהונתן מרסיאנו עוסק בביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין