תושבת חיפה החליטה לגזום את העצים של השכן שחסמו גישה לקופסת "בזק", במטרה לתקן תקלת אינטרנט. כשהשכן התנגד היא נשכה אותו בעוצמה. ביהמ"ש חייב אותה לפצותו
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש תושב חיפה נגד שכנתו לאחר שזו נשכה אותו וגרמה לו לסימנים ולשטף דם נרחב בזרועו. השניים רבו על רקע גידולי עץ שנטע התובע בחלקה שחצצה ביניהם, אשר מנעו מטכנאי "בזק" לתקן תקלת אינטרנט אצל הנתבעת. כשראתה שהעניינים לא מתקדמים היא נטלה מספרי גיזום וניגשה "לטפל" בבעיה בעצמה. כשניסה התובע למנוע ממנה לפגוע ברכושו היא נשכה אותו. השופטת טלי מירום קבעה שמדובר בתקיפה ופסקה לתובע פיצוי על נזקיו.
הימים הם ימי קורונה בהם עברו תלמידי ישראל ללמוד באמצעות תוכנת ה"זום". לטענת הנתבעת, אם חד הורית, גם בתה בת ה-8 נזקקה לאינטרנט פעיל כדי ללמוד מרחוק. בשלב מסוים התגלתה תקלה ברשת האינטרנט והנתבעת הזמינה טכנאי של "בזק".
לטענתה, רק לאחר המתנה של כחודש הואילה "בזק" לשלוח טכנאי, ובהגיעו לביתה התברר לו שדרכו לקופסת "בזק" חסומה בגלל ענפי העצים שנטע התובע בחלקה הסמוכה. הנתבעת, שכבר עייפה מלחכות לפתרון התקלה, החליטה לגזום את הענפים בעצמה.
כשהתובע ראה אותה ניגשת לעצים עם מספרי גיזום הוא ניסה לעצור בעדה, ובמהלך המאבק ביניהם הנתבעת נשכה אותו ביד.
בתביעה לפיצויים שהוגשה לבית המשפט בנובמבר 2020, באמצעות עו"ד יחזקאל חרלף, סיפר התובע כי בשל נשיכת הנתבעת הוא נזקק לזריקת טטנוס והיה מושבת מעיסוקים במשך שבועיים. לטענתו הנתבעת תקפה אותו באלימות ואף סיכנה אותו כששהתה לצדו ללא מסיכה בתקופת הקורונה.
לכתב התביעה צורפו תצלומים של סימני שיניים ושטף דם בחלק העליון של הזרוע של התובע.
הנתבעת, שיוצגה באמצעות עו"ד ג'ובראן ג'ובראן, הודתה אמנם שנשכה את התובע אולם לטענתה היא פעלה מתוך הגנה עצמית לאחר שהתובע לא הותיר לה ברירה. עוד היא טענה שלאחר הנשיכה סטר לה התובע בלחי.
טוב שכן קרוב מאח רחוק
השופטת מירום ציינה שעם כל ההבנה לצורך הדחוף בפתרון תקלת האינטרנט, לא הייתה הצדקה להתנהלותה הפראית של הנתבעת.
היא עמדה על כך שהנתבעת לא הקדימה ופנתה אל התובע בדרכי שלום, בבקשה שיגזום את ענפיו וגם לא ביקשה את רשותו לגזום את הענפים בעצמה. "במקום זאת", כתבה השופטת, "עשתה דין לעצמה וביקשה לגזום את הענפים בעצמה".
עוד ציינה השופטת לחובת הנתבעת שבמקום לעזוב את מספרי הגיזום ולסיים את המאבק, בחרה הנתבעת לנשוך את התובע ולהסלים את האירוע בכללותו. על רקע האמור היא דחתה את טענת הנתבעת להגנה עצמית וקבעה שאדרבה, דווקא הסטירה שהחטיף התובע לנתבעת לאחר שננשך הינה בגדר התגוננות עצמית מצדו.
לפיכך השופטת קבעה שהנתבעת תקפה את התובע ואחראית לנזק שנגרם לו. בתוך כך היא קיבלה את טענת התובע לפיה בעקבות הנשיכה ניתנה לו זריקת טטנוס. היא כתבה שמהתצלומים שהוגשו עולה כי מדובר בנשיכה חזקה שהותירה סימנים וגרמה לשטף דם נרחב.
מנגד, היא דחתה את עתירת התובע לפיצוי בשל אי חבישת מסכה, מהנימוק שבפועל התובע לא נדבק בקורונה לאחר המפגש המתוח עם הנתבעת.
בסופו של יום נפסק לתובע פיצוי בסך 5,500 שקל וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,200 שקל. לסיום היא הזכירה לצדדים את דברי המלך שלמה "טוב שכן קרוב מאח רחוק", והביעה תקוותה כי יחסי השכנות ביניהם ישתפרו בקרוב.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין