צעירה בת 15 נפצעה כשעלתה לבמה כדי להצטלם עם אמנים שהופיעו בפארק בהוד השרון. השופטת הטילה את רוב האחריות על העירייה.
בימ"ש השלום בתל-אביב קיבל תביעתה של צעירה בת 19 שנפלה לפני כארבע שנים במהלך הופעת אמנים שנערכה בפארק "ארבע העונות" שבהוד השרון. השופטת סיגל דומניץ-סומך חייבה את העירייה ואת חברת ההנדסה שייעצה לה בתשלום פיצויים של יותר מ-200 אלף שקל משום שלא דאגו לתקינות הבמה ומתקניה.
התביעה הוגשה בשנת 2015 נגד עיריית הוד השרון – בעלת השטח והאחראית על הפארק. התובעת סיפרה כי בסיום ההופעה (בשעה 23:00 בלילה) הקהל הורשה לעלות לבמה ולהצטלם עם האמנים. לדבריה, במהלך עלייה לבמה היא שברה את רגלה השמאלית בשל מדרגה שבורה שגרמה לה לעקם את הרגל.
"הנחתי את הרגל על המדרגה והרגשתי כאב מטורף", סיפרה התובעת שיוצגה על-ידי עוה"ד נעם יהל ונילי ורמן. אלה טענו בשמה כי העירייה התרשלה בכך שלא דאגה לתקן את המדרגה או לחסום את הגישה אליה, ואף לא לתאורה מתאימה. אל התביעה צורפו מסמכים שונים ובהם תמונות של המדרגות ותיעוד רפואי.
העירייה, שיוצגה על ידי עוה"ד קמין סילש, טענה כי הבמה הייתה בשטח סטרילי שהקהל לא הורשה להתקרב אליו, ואם התובעת עלתה לבמה הרי שהיא הפרה הוראות מפורשות.
לחלופין העירייה הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת השמירה שאבטחה את האירוע וחברת ההנדסה שייעצה לה ובדקה את המתקנים במקום.
חברת השמירה טענה באמצעות עוה"ד אילן אמודאי כי לא ידעה על מדרגה שבורה וממילא אין לה אחריות כלשהי לגביה.
גם חברת ההנדסה, אותה ייצג עוה"ד אברהם ילין, הכחישה אחריות בטענה שהורתה מפורשות לחסום את הבמה לקהל, כך שמדובר בהפרה של הנחיות הבטיחות מצד התובעת או העירייה.
חובתה כבעלת הקרקע
לאחר ששמעה את העדויות ועיינה בראיות, השופטת דומניץ-סומך קיבלה את גרסת התובעת גם בנוגע למדרגה השבורה וגם בנוגע לכך שבני הנוער הוזמנו לעלות לבמה. על אף שמדובר היה במה שנקרא "עדות יחידה", השופטת התרשמה מכנותה של התובעת, שאמינותה לא הופרכה על ידי הצד השני.
השופטת ציינה כי "חובתה של העירייה כבעלת המקרקעין וכמחזיקה בהם הינה לדאוג לתקינות סביבת הבמה שעליה נערכה ההופעה ולמנוע קיומם של מכשולים או מפגעים העשויים לסכן את מי שעשוי לעלות על הבמה, לפני, במהלך ובתום ההופעה".
לאחר מכן השופטת דחתה את ההודעה נגד חברת השמירה וציינה כי לא הוכח שנפל פגם כלשהו במערך האבטחה.
לעומת זאת, השופטת הטילה 15% מן האחריות על חברת ההנדסה. לפי השופטת, בתור יועצת בטיחות, החברה הייתה חייבת לוודא את תקינות הבמה כולל המדרגות שמובילות אליה, מה עוד שלא הובאה כל ראייה לכך שדרשה ששטח הבמה יישאר חסום לקהל.
בהמשך השופטת החליטה להטיל על התובעת "אשם תורם מזערי" (כלשונה) בשיעור של 10%, תוך שציינה כי בניגוד לטענת העירייה לא הוכח כי הייתה פזיזה או רשלנית בזמן שעלתה במדרגות.
לאחר מכן עבר הדיון לנזקים השונים שנגרמו לתובעת. בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את העירייה וחברת ההנדסה לשלם לתובעת (ביחס חלוקת האחריות שנקבעה) פיצוי בסך 184,500 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי. העירייה אף חויבה לשלם לחברת השמירה הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין