ניצחו את משרד הפנים: כתובת המשפחה תעודכן למפרע

רשות האוכלוסין התנתה את עדכון מען המשפחה לקריית שמונה במגורים בפועל בדירתה – שבהמשך נפגעה מטיל. השופטת ביקרה בחריפות: "המעט שניתן לעשות עבורם הוא לתקן את המרשם"

 ניצחון לבעלי דירה בקריית שמונה על רשות האוכלוסין וההגירה: בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה את עתירתם לשינוי כתובתם למפרע - החל מאוגוסט 2024, אז תמה ההשכרה האחרונה של דירתם - ככל הנראה במטרה לקבל הטבות מפונים. השופטת מיכל אגמון-גונן ביקרה בחריפות את התנהלות המדינה, שהתנתה את עדכון המען במגורים בפועל בעיר ובדירה המופגזות.

העותרים, אותם ייצג עו"ד ערן לב, הם בעלי דירה בקריית שמונה ("הדירה") ובנם החייל. ערב פרוץ המלחמה היה הנכס מושכר, כשבמקביל גרה המשפחה בשכירות ביישוב אביגדור. השכרת הדירה באה לקצה באוגוסט 2024, כשלאחר מכן לא נכנסו אליה דיירים חדשים, בשל הוראת הפינוי שחלה באותה תקופה על העיר המופצצת.

סביב אותו מועד הגיע לסיומו אף חוזה השכירות באביגדור, והעותרים - כך לטענתם - נותרו בפני שוקת שבורה: ללא מקורות מימון מהדירה בקריית שמונה ויכולת פיזית לחזור אליה, תוך המשך מגורים באביגדור על סמך טוב ליבו של המשכיר. בקשתם לעדכון המען לקריית שמונה, במטרה לקבל הטבות מפונים, נדחתה פעמיים, ומכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט.

לשיטתם דרישת רשות האוכלוסין להוכחת מגורים בפועל, כתנאי לשינוי הכתובת, היא בגדר התנהלות שערורייתית ובלתי מתקבלת על הדעת, הלוקה בשרירות לב, היעדר מידתיות וחוסר סבירות קיצוני המגיע עד כדי אבסורד. הם הדגישו שמשמעות הדרישה היא, למעשה, סיכון חייהם במגוריהם בדירה - שבינתיים נפגעה מטיל.

מנגד טענה הרשות, באמצעות עורכות הדין אילת שור ויעל בארי לוזון מפרקליטות מחוז תל אביב, כי סירובה לעדכון הכתובת היה סביר, זאת בשל היעדר מגורי העותרים בדירה לא ערב המלחמה ולא במועד פינוי העיר הצפונית. הודגש שישנה דרישה למגורים בפועל, כאשר הבעלות בנכס כשלעצמה אינה רלוונטית בהקשר הזה.

לא ביקשו לרמות

אבל השופטת אגמון-גונן דחתה את קו ההגנה של משרד הפנים מכל וכל. היא הדגישה שהנוהל הרלוונטי עליו מתבססת רשות האוכלוסין - המתנה שינוי כתובת במגורים בפועל - הותקן לימי שגרה, ואינו תופס במצבים חסרי תקדים כמו אלה שבפניה, עת עיר שלמה פונתה למשך כשנה וחצי בשל הפגזות טילים.

"בנסיבות המלחמה, שבהן לראשונה בתולדות המדינה פונו יישובים וערים שלמות מיושביהן לתקופה ארוכה ביותר ולא ניתן היה לשוב אליהן, לא ניתן לראות כתרמית או כהונאה את בקשת העותרים להשיב להם את המען הקודם שלהם - שלא יכלו לגור בו ולא יכלו להשכיר אותו לאחרים, או לעשות בו כל שימוש למעט אחסנת חפציהם", כתבה השופטת.

לא רק שהעותרים לא ניסו לרמות את הרשות, הודגש בפסק הדין, אלא שניתן היה לצפות מהמדינה לבוא לקראתם בעת מצוקה קשה וקיצונית שנכפתה עליהם, במסגרתה נותרו ללא קורת גג, ללא מקורות מימון וללא זכויות של מפונים. "המעט שניתן לעשות כדי להתייחס לעותרים בהוגנות", כתבה השופטת בנימה ביקורתית, "הוא לאפשר להם לתקן את המרשם ולהחזיר את כתובתם לזו שהייתה בעת שחזרה לחזקתם, שאילו יכלו לעשות זאת - היו חוזרים לגור בה בפועל".

לפיכך הוחלט שכתובת העותרים תעודכן למפרע לקריית שמונה, וזאת החל מאוגוסט 2024 - מועד סיום השכירות האחרונה והשבת הדירה לחזקתם. הרשות חויבה ב-10,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובתם.

• ב"כ העותרים: עו"ד ערן לב
• ב"כ המשיבה: עו"ד אילת שור ועו"ד יעל בארי לוזון (פמת"א אזרחי)

לפסק הדין המלא בתיק עת"מ 1989-01-25

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.