העירייה ערערה על פסילת חוות דעת מומחה במסגרת תביעה שמתנהלת נגדה. בפסק הדין של בית המשפט העליון התקבל הערעור ונקבע בין היתר כי אין מניעה שמומחה ייעזר במסמכים שלא נחשפו בהליכי הגילוי המוקדמים
השופט עופר גרוסקופף קיבל לאחרונה ערעור שהגישו עיריית אשדוד והוועדה המקומית בעיר על החלטת בית המשפט המחוזי לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט שהוגשה בתיק. בהחלטת הפסילה נקבע כי המומחה לא היה רשאי להסתמך על מסמכים שהגישו העירייה והוועדה. השופט גרוסקופף לא מצא פגם חריג בהתנהלות המומחה וקבע כי לא הייתה עילה לפסילת חוות דעתו.
בין העירייה והוועדה המקומית לבין חברת ״אדמת הצבי השקעות״ מתנהל סכסוך בקשר להסכם גישור שנחתם ביניהן ב-2007 וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם סוכם כי העירייה והוועדה יתנו לחברה זכויות בשלוש יחידות דיור בעיר בתנאים מסוימים.
ב-2018 הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטענה שהעירייה והוועדה לא מקיימות את ההתחייבויות שנטלו על עצמן.
הצדדים הגישו חוות דעת שמאיות בשאלת שווי הזכויות שהוקנו לחברה בהסכם. לנוכח הפערים בין חוות הדעת מינה בית המשפט שמאי כמומחה מטעמו.
המומחה הורה לצדדים להעביר לו מסמכים רלוונטיים. לאחר המועד שנקבע להעברת המסמכים שלחו העירייה והוועדה חוזי מכר למומחה. החברה ביקשה מהמומחה להתעלם מהחוזים אך המומחה לא הגיב להתנגדות החברה והגיש את חוות דעתו.
בעקבות זאת, ביקשה החברה את פסילת חוות הדעת בין היתר בטענה כי היא נסמכת על חוזי מכר שלא גולו במסגרת הליכי הגילוי, כי המסמכים הוגשו באיחור וכי המומחה התעלם מהתנגדותה.
בית המשפט נעתר לבקשת הפסילה תוך שקבע כי המומחה לא היה רשאי להיחשף לחוזי המכר שכן אלה לא גולו בהליכי הגילוי המוקדמים ולא קיבלו את אישור בית המשפט להגשתם כראיה. העירייה והוועדה חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.
בערעור על ההחלטה, שהוגש באמצעות עו"ד לימור ברמן ועו"ד לימור ספצ'ק ממשרד הררי טויסטר ושות', טענו העירייה והוועדה כי לנוכח חשיבותם המכרעת של חוזי המכר לגילוי האמת הייתה הצדקה להגשתם למומחה.
החברה, שיוצגה על ידי עו"ד גלעד בלוי, טענה מנגד כי משעה שהעירייה והוועדה לא כללו את חוזי המכר אלו בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמן, המשמעות היא כי לא ראו בהם מסמכים רלוונטיים למחלוקת, ובכך גזרו על עצמן שלא לעשות בהם כל שימוש.
רק במקרים נדירים
השופט עופר גרוסקופף קיבל את הערעור. הוא הדגיש את ההלכה שלפיה פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט תעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
עוד הבהיר השופט כי לפי התקנות אין איסור על מומחה מטעם בית המשפט לפנות לצדדים בבקשה שיעבירו לידיו מסמכים שלא גולו בהליכי הגילוי. ״הצגת מסמך למומחה אינה מכשירה מאליה את המסמך לשמש כראיה במשפט״, כתב השופט בהקשר זה.
השופט הוסיף כי גם העובדה שהחוזים הוגשו באיחור אינה עילה לפסילת חוות הדעת: ״למומחה מטעם בית משפט יש שיקול דעת בעניין זה, ורשאי הוא למחול על האיחור בהגשה״.
בנוסף, גם התעלמות המומחה מבקשת החברה לפסול את המסמכים אינה בגדר פגם היורש לשורשו של עניין ואינה מצדיקה את הפסילה.
בסופו של דבר קבע השופט כי החלטת בית המשפט על פסילת חוות הדעת מבוטלת וכך גם ההוצאות שנפסקו לחובת העירייה והוועדה.
החברה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין