נהיגה בקלות ראש- פרשנות ע"פ התקנות והפקודה

תד 2136/05, פרקליטות מחוז ירושלים נגד שוויקי מוחמד

נאשם אשר נכנס לצומת לא פנוי וגרם תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נפגעו נוסעים באורח קל, הודה כי עבר על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, אך לא על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

הן התקנה והן הסעיף עוסקים בנהיגה בקלות ראש, אלא שבתקנה נאמר "בלא זהירות" לעומת "ברשלנות" שבסעיף. יש בין השניים הבדלי ענישה משמעותיים- כך למשל, בין שאר "סעיפי הענישה" שבפקודת התעבורה מופיע סעיף 38 הקובע עונש מינימום של פסילת רישיון נהיגה לפחות לשלושה חודשים.

ביהמ"ש לתעבורה בירושלים דן בשאלה מתי נאמר כי נכנסת נהיגתו של נהג בגדר תקנה 21(ג) ומתי בגדר 62(2) לפקודה. עיון בפסיקה מעלה, כי ישנו יסוד נפשי שונה על פי הפקודה ועקרונית מדובר ביסוד נפשי הדורש רכיב גבוה יותר של מחשבה פלילית.

מכאן, מסיק השופט טננבוים, כי מטרת הסעיף בפקודה לשמש במקרים בהם יש עוד יסוד להחמיר מעבר לתקנה גופה. הסעיף חוקק למקרים שבהן התקנה איננה מספיקה.

השופט קובע, כי סעיף הרשלנות 62(2) מיועד למקרים שבהם יש חומרה יתירה במעשה הנאשם, חומרה שיכולה להתבטא ברמת מחשבה פלילית גבוהה יותר או נסיבות עובדתיות חמורות יותר.

בשום פנים ואופן אין מטרת הסעיף להחליף את תקנות התעבורה הרגילות ולהיות מעין סעיף סל שרירותי לתביעה מעין "ברצונה מענישה וברצונה מוחלת".

במקרה הנדון, לא היה רכיב נוסף מעבר לאמור בתקנות: דובר בתאונה "שגרתית" למדי שיש תקנות תעבורה בעטייה, אך בוודאי אין יסוד נפשי או עובדתי חמור יותר.

אשר על כן, לא היה מקום להוסיף את סעיף הרשלנות 62(2) לפקודה, ויש לזכות את הנאשם מסעיף זה, ולהרשיעו בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, עבירה שהוא ממילא הודה בה כבר בתחילה.

תד 2136/05, פרקליטות מחוז ירושלים נגד שוויקי מוחמד

למדור תעבורה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.