שופט בית משפט השלום בתל אביב, דחה את תביעתו של מנהל מקרקעי ישראל לסילוק ידו של וליד אלדח מקרקע בחולון.
המנהל טען כי הנתבע מחזיק בחלקה כמסיג גבול וכפולש וכי אין לו זכות שבדין על המקרקעין ולכן עליו לסלק ידו מהמקרקעין הנ"ל.
בא כוחו של הנתבע, עו"ד קמר טען כי התובע אינו בעל הדין הנכון, וכי התביעה צריכה הייתה להיות מוגשת על ידי בעל הנכס, היינו המדינה. לפיכך טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה מחוסר יריבות. עוד טען הנתבע כי התביעה הינה חסרת תכלית, שכן פרט לנתבע מחזיקים בנכס גם בני משפחתו שלא נתבעו.
בנוסף, טען הנתבע כי החזקתו והחזקת בני משפחתו בנכס לפניו מונעים את תביעת הסילוק בשל התיישנות.
השופט דן מור דחה את טענת חוסר יריבות שהעלה הנתבע וקבע גם כי לו מצא ממש בטענה זו, ניתן היה להורות על תיקון כתב התביעה. השופט גם דחה את טענת היעדר התכלית וקבע כי המנהל רשאי להגיש תביעות נפרדות נגד כל המחזיקים בקרקע.
השופט קיבל את טענת ההתיישנות. השופט טען כי יש לקבל את טענת הנתבע כי יש לו (באמצעות אביו לפניו) חזקה במקום מאז שנות ה- 30 (למאה שעברה) והמנהל לא היה מסוגל להציג ראיה נגד עובדת רישום הזכויות של אבי הנתבע בבית צמוד לנכס מאז שנת 1942.
לפיכך דחה בית המשפט את התביעה מחמת התיישנות והמנהל חויב לשאת בהוצאות משפט בסך 7000 שקל.
א' 076724/00 מנהל מקרקעי ישראל - ת"א נ' וליד אלד
למדור דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.