אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> פלילי >> נדחו הערעורים בעניין אלאור אזריה: ירה כדי לנקום

נדחו הערעורים בעניין אלאור אזריה: ירה כדי לנקום

מאת: מערכת פסקדין | תאריך פרסום : 30/07/2017 19:07:00 | גרסת הדפסה
צילום אילוסטרציה: dollarphotoclub

פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן פה אחד בסוגיית ההרשעה עצמה ועל דעת הרוב בסוגיית העונש, שכן לדעת שני שופטי המיעוט היה מקום להחמיר עם אזריה. 

בעניין ההרשעה קיבל בית הדין לערעורים את ממצאי העובדה והמהימנות לגבי עדויות התביעה וחוסר המהימנות שבגרסתו המתפתחת של אזריה. השופטים קבעו כי הירי שביצע אזריה לעבר המחבל "נעשה עקב מניע נקמני - 'דקרו את חבר שלי רצו להרוג אותו ולכן גם לו מגיע למות', ולא מתוך תחושת סכנה אמיתית וכנה מסכין או ממטען חבלה". 

עוד נכתב כי "המערער לא הקים ספק סביר כלשהו אשר לאחריותו הפלילית... נקבע כי גרסתו אינה ראויה לאמון, ומאחר שכך, גם אין הוא יכול לחסות תחת סייג מדומה כלשהו, וסייג שאיננו מדומה - כלל לא הוכח". השופטים הפנו לסרטונים "המעידים, כשלעצמם, על אופן התנהלותו של המערער בזירה, שמהם לא ניכר כל חשש מצדו מפני סכנה". 

לגבי העונש, רוב השופטים סברו כי התקיימו במקרה הזה נסיבות ייחודיות שמצדיקות להותיר את העונש הקל יחסית שהוטל על אזריה - שנה וחצי מאסר בפועל - על כנו.  

בהקשר זה נכתב כי "אמנם, המערער ירה כשכבר לא היה כל צורך מבצעי לריות במחבל.  עם זאת, אין לשכוח כי קדם לירי פיגוע דקירה חמור, שהוביל לפציעתו של חברו ליחידה של המערער. למערער זה היה אירוע מבצעי ראשון. הוא הגיע לזירה מורכבת, זמן לא רב לאחר הפיגוע. מן הסרטונים ניכר היה כי, למרבה הצער, זירת האירוע לא היתה מנוהלת, עובר לירי (ואף לא אחריו). קצינים, חילים ואזרחים הסתובבו במקום, חלקם קראו קריאות קולניות. לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה... בראיה רחבה מעט יותר, דובר בתקופה מתוחה, רוויות טרור, כנגד חיילים ואזרחי, שלא אחת גרם לאבדות ולפגיעות. המקום - חברון, היה ואז ועודנו, למוד מתח, עימותים ופיגועים. למדנו, שבעת האירוע עמדה ברקע התראה קונקרטית לפיגוע. שגרת השירות של המערער וחבריו, עובר לאירוע הייתה שגרה תובענית. המערער עצמו מילא משימות רבות, באופן אינטנסיבי. אמנם לא הוכח כי המערער סבל מבעיה נפשית עובר לאירוע הירי, אולם הדעת נותנת כי מכלול זה של נסיבות עמד ברקע ההחלטה הארורה, בת הרגע... לירות במחבל כדי להורגו". 

לעומת זאת, שני שופטים שהיו בדעת המיעוט הודיעו כי אינם מאמצים את התוצאה העונשית של דעת הרוב. 

וכך כתב אחד משופטי המיעוט בהקשר זה: 

"מחבל - הינו כותר טעון במחוזותינו. גם אם נדביק למחבל שמות תואר שישקפו רגשות שנאה ובוז ככל שרק נחפוץ, נרחיבם, נעצימם ונקצינם באש יוקדת אמונה וביטחון בלתי מעורערים; עדיין, למצער לפי מערכת המשפט, חוקי ה יסוד והדין, המשקפים את חזונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - אדם הינו ולא חיה או חפץ. משכך, כשלעצמו, לדידנו אף אם לא בעיני עצמו, נכבד אותו בהעמדתו לדין, וחייו לא ייקטלו בטרם עת מכוחם של שרירות הלב או המחשבה". 

בסיכומו של עניין הערעורים ההדדיים נדחו ואלאור אזריה, שהורשע בהריגה, ירצה שנה וחצי מאסר בפועל. 

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום פלילי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום פלילי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ