אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> משרד האוצר לא האמין לניצול שואה שטען כי נפגע ע"י חייל גרמני

משרד האוצר לא האמין לניצול שואה שטען כי נפגע ע"י חייל גרמני

מאת: מערכת פסקדין | תאריך פרסום : 13/11/2017 11:41:00 | גרסת הדפסה
עורך דין זכויות ניצולי שואה, משרד האוצר לא האמין לניצול שואה שטען כי נפגע ע"י חייל גרמני[אילוסטרציה חיצונית: Katarzyna Białasiewicz, 123rf.com]

האיש ביקש להכיר בנזק שנגרם לרגלו כשהתלווה אל אביו לעבודות כפייה, וחייל גרמני זרק עליהם מוט ברזל. משרד האוצר התעקש שהאירוע לא קרה בזמן המלחמה, אך השופטת קיבלה את גרסתו של הניצול.

בימ"ש השלום בבאר-שבע קיבל ערר שהגיש ניצול שואה נגד הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, שדחתה את תביעתו לתגמולי נכות על פציעה ברגלו. בניגוד לרשות, השופטת (בדימוס) דרורה בית אור האמינה שהעורר אכן נפגע על ידי חייל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, ולכן עומד בקריטריונים של "אירוע רדיפה".  

בתחילת השנה הרשות הכירה באיש כזכאי לתגמולים בשיעור של 40% בגין מחלת לב, סכרת ודיכאון, אך לא הכירה בפציעה ברגלו, בטענה שלא הוכר קשר סיבתי בינה לבין רדיפות הנאצים.

הדיון בערר התקיים בבית משפט השלום בבאר-שבע, בפני ועדה בראשות השופטת (בדימוס) בית אור.

העורר, שיוצג על ידי עוה"ד דוד ידיד ומיטל בכר, חזר וסיפר על ילדותו ברומניה, בצל הימים שבהם הצבא הגרמני כבש אותה, וחייב את היהודים לבצע עבודות פרך בכפייה.

בפרט סיפר העורר על אחד הימים שבו אביו לקח אותו לעבודות כשהיה בן 6 או 7, וחייל גרמני זרק עליו מוט ברזל, ומאז החל לסבול מבעיות קשות ברגל – דבר שמאז ועד היום גרם לו לכאבים וסבל רב.   

את הרשות לזכויות ניצולי השואה – המשיבה בהליך – יצגו עוה"ד מיכאל עשור ושרה שהם. טענתה הייתה (בין היתר) כי במסמכים הרפואיים שצירף העורר נאמר שסבל בילדותו בגיל 10 מ"שפשוף" בשוק השמאלית.

העורר היה בן 10 בשנת 1946 – אחרי שהמלחמה הסתיימה, כך שלא מדובר ב"אירוע רדיפה" על רקע המלחמה, ועל כן הוא אינו זכאי לקבלת תגמולים.

העורר לא ידע לענות מדוע נרשם במסמך הרפואי שהאירוע קרה כשהיה בן 10, וחזר על כך שהפציעה ברגל קרתה בשנת 42' או 43', תוך כדי המלחמה.

"מעשי אלימות שננקטו כשגרה"

בעיקרו של דבר, השופטת בית אור השתכנעה שסביר יותר כי האירוע התרחש בתקופת הרדיפות, ואין להתבסס על רישום אקראי ויחיד של רופא, שלא ברור על מה התבסס, כפי שעשתה הרשות.

כמו כן, השופטת ציינה בין היתר כי גם הניסוח "שפשוף" במסמך שעליו התבססה הרשות אינו סביר, שכן מיד לאחר מכן ממשיך הרופא וכותב כי העורר היה מאושפז במשך שנה באבחנה של מחלה ברגל וסבל מזיהום. "אדם שיש לו שפשוף לא מאושפז שנה שלמה בבית-חולים", כתבה.

בסיכומו של דבר, לאחר ששמעה את הצדדים השופטת התרשמה שהעורר קיבל מכה חזקה ברגל, שתוצאתה הייתה זיהום שלא ניתן היה לרפא בתקופת המלחמה וגם לא מיד לאחר מכן, עקב מחסור בתרופות, טיפוליים רפואיים לא מקצועיים ועוד. כתוצאה נגרם לרגל נזק כרוני.

בסיומו של פסק הדין, השופטת כתבה כי "אירוע כזה יכול היה להתרחש בימים הקשים שעברו על העורר ומשפחתו בעת שהיו נתונים לרדיפות, הן של הרומנים והן של הנאצים, העורר כילד התלווה לאביו לעבודות כפייה וחייל גרמני פגע בו, מעשי אלימות שננקטו כשגרה כמעט כלפי יהודים בתקופת המלחמה ועל כן אנו סבורים שהתובע זכאי להיות מוכר גם בגין מחלת הרגל כזכאי לתגמולים".

  • ב"כ העורר: עו"ד דוד ידיד, עו"ד מיטל בכר
  • ב"כ המשיבה: עו"ד מיכאל עשור, עו"ד שרה שהם
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ