אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חדלות פירעון >> ממשבר לשיקום וצמיחה: מגפת הקורונה בעידן חוק חדלות פירעון

ממשבר לשיקום וצמיחה: מגפת הקורונה בעידן חוק חדלות פירעון

מאת: עו"ד רותם זגדון | תאריך פרסום : 28/03/2022 14:31:00 | גרסת הדפסה
עוד חובות, ממשבר לשיקום וצמיחה: מגפת הקורונה בעידן חוק חדלות פירעוןעו"ד רותם זגדון | צילום: אורלי שניידר (אילוסטרציה Tim Mossholder on Unsplash)

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את פקודת פשיטת הרגל נכנס לתוקף בדיוק בזמן – כשעובדים רבים מצאו את עצמם מחוסרי עבודה ועסקים רבים קרסו. אלה האפשרויות שעומדות בפניהם

מגפת הקורונה פרצה בהפתעה וטלטלה את העולם כולו. הריחוק החברתי יצר אבטלה רחבת היקף ושינויים ארגוניים, והוביל לקריסת עסקים רבים שלא הצליחו לצוף מעל פני המים. המציאות החדשה שנכפתה עלינו נולדה חודשים ספורים לאחר כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, ונדמה שהוא נכנס לחיינו בזמן הנכון.

פברואר 2020 הביא אלינו מגפה מסתורית מסין שאיימה להתפשט בעולם ולשבש את שגרת חיינו. כחודש לאחר מכן, מדינת ישראל נאלצה להתמודד עם סיטואציה משנת חיים, שבה סגר הוא חיוני, ריחוק זה אהבה, עסקים מושבתים והעתיד הכלכלי והבריאותי אינו ידוע. בימים בהם במדינות רבות איבדו אלפי אזרחים מדי יום, הממשלה נקלעה לדילמה קשה מנשוא – בריאות וחיי אדם או סגר כללי של המשק שיוביל למשבר כלכלי עמוק. נשמע כמו תסריט דמיוני אך מדובר בחיים האמיתיים.

מאז חלפו יותר משנתיים. שוק העבודה חזר לפעילות אך המשק חווה מדי יום "תסמיני פוסט קורונה" ובמקביל וריאנטים חדשים צצים חדשות לבקרים. המצב החדש ככל הנראה ישפיע על המשק הישראלי לשנים קדימה. רבבות שכירים שהוצאו לחל"ת לא שבו למקומות העבודה, עסקים שלא הצליחו לשרוד את חודשי הסגר נאלצו לנעול את שעריהם ואלפים נקלעו למצב של חדלות פירעון בעל כורחם.

בנסיבות אלה נראה שקיימים שני סוגים של חדלי פירעון: הראשון הוא "נפגע הקורונה הקלאסי". כלומר, אדם או תאגיד שלולא התפרצות המגפה לא היה נקלע ככל הנראה למשבר כלכלי. השני הוא מי שהתפרצות הקורונה הייתה עבורו "הקש ששבר את גב הגמל", וככל הנראה במוקדם או במאוחר היה נקלע למשבר גם בלעדיה.

חוק חדלות פירעון נותן לשני הסוגים את ההזדמנות לעצור לרגע את שגרת החיים המזיקה, את גלגל החובות והמלחמה היומיומית, לשקם את חייהם ולשוב לפעילות יצרנית.

שיקום כלכלי של אדם פרטי

בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את פקודת פשיטת הרגל ומעניק למי שנקלע לחובות הזדמנות לעבור תהליך הבראה כלכלי ולחזור לשגרת חיים תקינה.

החוק מביע שינוי תפיסתי – מתיוג כל מי שנקלע לחובות כפושט רגל להבנה שבמקרים רבים המצב נגרם עקב "תאונה כלכלית" שלא באשמתו. השינוי הוא אפילו בסמנטיקה: מי שהוגדר כ"חייב" לפי פקודת פשיטת הרגל הפך בחוק ל"יחיד"; פשיטת הרגל הפכה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי; המונח "חקירה" הפך ל"בירור"; הפטר לצו שיקום כלכלי וכן הלאה.

החוק מסווג את היחידים לשתי קבוצות: הראשונה, מי שסך חובותיו לא גבוה מ-150 אלף שקל. אלה מופנים להליך חדלות פירעון מקוצר בהוצאה לפועל, במסגרתו מכנסים את הנושים לצורך גיבוש הסדר שמתאים ליכולתו הכלכלית של היחיד, בסיוע גורמים מקצועיים. חשוב לציין כי אין הכרח שטרם ההליך יתנהלו נגד היחיד תיקי הוצאה לפועל. השנייה היא מי שחובותיהם גבוהים מ-150 אלף שקלים ומופנים להליך חדלות פירעון בבית משפט השלום באזור מגוריהם.

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון, שלאחריה מקבל היחיד צו פתיחת הליכים שמגן על משכורתו וחשבון העו"ש מפני עיקולים ומונע עיקול מיטלטלין. חשוב לציין, כי ישנם מצבים בהם ניתן לעכב עיקולים והגבלות טרם הצו, תוך 24 שעות ואף פחות. בנוסף, היחיד יכול לנהל חשבון בנק עם הוראות קבע, להשתמש בכרטיס דביט ואף לבקש לנהל עסק עצמאי.

חשוב להדגיש כי גם במצבים בהם קיים נכס ניתן להגן עליו במסגרת ההליך ובמיוחד כשמדובר בדירת מגורים.

במהלך תקופה זו על היחיד למלא מספר תנאים בסיסיים שיובילו בסופו של דבר לקבלת צו שיקום כלכלי – כלומר, למחיקת יתרת החובות ויציאה לדרך חדשה: תשלום חודשי התואם את יכולתו הכלכלית, מיצוי פוטנציאל השתכרות, שיתוף פעולה עם הנאמן ושקיפות באשר לנכסיו והכנסתו.

אחד היתרונות הגדולים של ההליך הוא שהוא קצוב בזמן. כלומר, אדם ששיתף פעולה וגילה רצון אמיתי להשתקם יוכל תוך זמן קצר יחסית לשוב למסלול חיים תקין, לעבוד, להרוויח ולפרנס משפחה.

ומה בנוגע לתאגידים?

כשמדובר בתאגידים מספק החוק החדש פתרונות מעניינים. נקודת המוצא היא שיש לעסק שחווה משבר כלכלי שתי אפשרויות: להמשיך לפעול מתוך אמונה שאפשר להבריא את העסק או לסגור אותו באופן סופי כיוון שאין לו עתיד.

במצב הראשון, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מיוחדת לעיכוב הליכים כחלק מהליך הבראה והסדר. עיכוב ההליכים יהיה גם כלפי התאגיד וגם כלפי בעלי מניות שערבים לחובותיו. העיכוב מאפשר לתאגיד להרוויח זמן יקר מבלי להיות רדוף על ידי נושים, עיקולים והגבלות. במקביל, בית המשפט ממנה נאמן שתפקידו לסייע לשיקום התאגיד והשארתו כעסק חי.

התועלת החברתית של הליך ההבראה גבוהה מאשר החלופה של פירוק, שכן מטרתו היא להבריא עסקים שמפרנסים משפחות ומניעים את המשק, תוך תשלום החובות לנושים והמשך עבודה סדיר מולם.

חשוב לציין בהקשר הזה כי בתי המשפט הבינו שעסקים רבים שהניבו רווחים יפים לפני המגפה נקלעו למשבר בעקבותיה. לפיכך הנחת המוצא במקרה כזה היא שסיוע לבעלי העסקים באמצעות עיכוב הליכים זמני לצורך הבראה, יניב תועלת לחברה כולה. כל עסק שמשתקם הוא מקור פרנסה לרבים, וכשיש יותר ממיליון מובטלים שעתידם הכלכלי מעורפל, זהו כמובן הליך בעל חשיבות עצומה שנותן תקווה.

בסופו של דבר צריך לזכור שמשברים הם גם הזדמנות אדירה לצמוח. כל שעלינו לעשות הוא לא לאבד תקווה ולעשות שימוש נכון בפתרונות הרבים שמספקת לנו מערכת המשפט.

  • עו"ד רותם זגדון שותפה במשרד עורכי דין זגדון פרץ כהן צדק ועוסקת בחדלות פירעון ושיקום כלכלי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חדלות פירעון באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חדלות פירעון
חזון אחרית הקורונה – מדינה בפשיטת רגל
עו"ד מירית מועלם | צילום: שמרית קרמר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ