לפסק הדין בעניין שרון (גולדנברג) שטיין נגד מכללת ירושלים
בית משפט השלום בירושלים חייב את מכללת ירושלים והאגודה למען מכללת ירושלים לשלם מאות אלפי שקלים לסטודנטיות שלמדו במכללה, לאחר שקבע כי המכללה הטעתה אותן בנוגע לסיכויי קבלת ההכרה בתואר ראשון בקלינאות תקשורת מהמל"ג.
המכללה לירושלים הינה מכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה המוכרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה כמוסד להשכלה גבוהה שאינו אוניברסיטה המוסמך להעניק תואר ראשון בהוראה ובנוסף הינה "בית מדרש" ולפיכך מפוקחת ומתוקצבת ע"י משרד החינוך.
בשנת 1995 פתחה המכללה מסלול של לימודי הפרעות בתקשורת (קלינאות תקשורת), אליו נרשמו, בין היתר, גם התובעות, כאשר בפרסומים שפרסמה המכללה כמו גם בטפסים עליהם הוחתמו התובעות בעת הרשמתן, צוין כי התכנית טרם הוכרה ע"י המל"ג , אך לטענת התובעות נציגי המכללה אמרו להן שהמכללה פועלת לקבלת הכרה מטעם המל"ג ללימודי החוג בהפרעות בתקשורת, ושהמדובר בהליך פורמאלי רגיל, אך בסופו של דבר לא התקבלה הכרת המל"ג בחוג ובדיעבד הסתבר להן שהמכללה כלל לא פעלה כנדרש לצורך השגת ההכרה.
בסופו של דבר קיבלו התובעות בתום לימודיהן, תואר בוגר בהוראה עם "התמחות" בקלינאות תקשורת, עובדה שמנעה העסקתן כקלינאיות תקשורת, ובכל מקרה פגעה לטענתן בשכר שקיבלו, ושתיים מהתובעות אף החליטו להרשם ללימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת בפעם השנייה במכללה אחרת.
בתביעה שהגישו הסטודנטיות נגד המכללה, משרד החינוך ומשרד הבריאות (בגין אי פיקוח הולם ואי מתן תעודת 'הכרה במעמד'), הן דרשו פיצוי של 500,000 שקלים בגין אובדן הכנסות ועגמת נפש.
המכללה טענה בין היתר כי מעולם לא התחייבה כי לימודי התובעות יוכרו בוודאות ע"י המל"ג, אלא רק התחייבה להשתדלות לפעול להשגת תואר אקדמאי מוכר. גם משרדי הבריאות והחינוך כמו המכללה, טענו כי יש לתובעות אשם תורם של 100% לנזקיהן.
השופט יצחק מילנוב קיבל את מרבית התביעה, לאחר שקבע כי המכללה אכן הטעתה את התובעות הטעיה רבתי בנוגע לסיכויי קבלת ההכרה מהמל"ג, וזאת בגין הטעייתן בנוגע למאמציה להשגת ההכרה - הטעייה שהחלה בשלב הטרום חוזי ונמשכה בעקביות לאורך כל שנות הלימודים.
"...מסתבר אמנם, כי אמירותיה של המכללה לתובעות, כי היא מטפלת בהשגת הכרה מהמל"ג, וכי מדובר בהליך פורמאלי רגיל - היו בבחינת פיזור הבטחות ללא כיסוי, שלא לומר בבחינת מסירת מידע כוזב לתובעות..." כתב השופט, והוסיף כי מהראיות שהוגשו עולה כי האחריות לאי הכרת המל"ג בתואר רובצת על כתפיה של המכללה.
עם זאת, נדחתה התביעה נגד משרד החינוך לאחר שנקבע כי למל"ג ולמשרד החינוך לא היתה כל סיבה לחשוד כי לימודי הפרעות בתקשורת אינם מתקיימים כאשכול לימודים בלבד אלא כחוג עצמאי, ובנוסף נדחתה התביעה נגד משרד הבריאות, לאחר שנקבע כי לא הוכחה הבטחה שלטונית ליתן הכרה במעמד לבוגרות החוג.
לעניין הנזק, קיבל השופט את חוו"ד המומחית מטעם התובעות הן בנוגע לעצם קיומם של הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד לתובעות והן בנוגע לגובה ההפסדים, וקבע כי בנוסף לנזקים אלה, הן זכאיות לפיצוי של 8,000 שקלים בגין עגמת נפש.
בסיכומו של דבר, חויבה המכללה לשלם לסטודנטיות סכומים הנעים בין 400,000-620,000 שקלים, כאשר נקבע כי אין לייחס לתובעות אשם תורם ולו מזערי.
לפסק הדין בעניין שרון (גולדנברג) שטיין נגד מכללת ירושלים
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין