לפני כשלוש שנים פיטרה קופת החולים מתאמת פגישות שקיבלה טיפול שיאצו במהלך משמרת בה לא חשה בטוב. השופטת נטע רות התרשמה שהפיטורים נעשו בצורה לא מכבדת ופסקה לטובת העובדת 18,000 שקל.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אלינור הלפגוט ממשרד עו"ד הלפגוט, פומרנץ, צ'סנר, סיפרה אישה כבת 62 שבין השנים 2009-2014 היא הועסקה כמתאמת שירות ואשת שיווק במרפאת "מכבי טבעי" במרכז הארץ המעניקה טיפולים אלטרנטיביים.
לדבריה, היא פוטרה מעבודתה בשל אירוע חד פעמי שיצא מפרופורציה. התובעת ציינה שבאחד מימי מרץ 2014 התקשרה אליה מנהלת המרפאה וביקשה ממנה להגיע לעבודה למחרת על אף שאינה חשה בטוב מאחר שמדובר היה ביום חג ויתר העובדות היו בחופש.
התובעת הוסיפה במהלך המשמרת מצבה הבריאותי החמיר וחום גופה עלה. היא ניסתה ליצור קשר טלפוני עם המנהלת כדי לסיים את המשמרת מוקדם יותר אך היא לא ענתה לה.
לדבריה, הסניף היה ריק ולא היו מטופלים או פניות טלפוניות והמטפלת היחידה שהייתה בסניף באותו יום חשה לעזרתה והציעה לה טיפול שיאצו קצר בן מספר דקות כדי להקל על מצבה. היא הסכימה להצעה ועדכנה את המנהלת על הטיפול לאחר מכן במייל.
יומיים לאחר מכן, לתדהמתה, היא הושעתה מתפקידה וזמן קצר לאחר מכן פוטרה בשיחה טלפונית ונאסר עליה להגיע למרפאה, אף לא כדי להיפרד מחבריה לעבודה. כל זאת, אחרי חמש שנות עבודה מסורות שבהן זכתה לשבחים והערכה אודות תפקודה.
התובעת הדגישה את העוול שנגרם לה, בהתחשב בגילה ובכך שהיא חיה בגפה ומפרנסת את עצמה לבד וללא תמיכה. היא ציינה שמאז הפיטורים מצבה הכלכלי הוחמר וסיכוייה למצוא עבודה קטנים. התובעת סיכמה שהנתבעת "עשתה מזבוב פיל" והגיבה באופן בלתי מידתי וחסר תום לב.
גרסתה של הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד מיטל אמנט-שטרמר, הייתה שונה. לדבריה, באותו יום התרחשו "רצף של אירועים חמורים" שבעקבותיהם התגבשה הכוונה לסיים את העסקתה של התובעת.
לטענת הנתבעת, באותו יום התובעת התנהלה בניגוד להנחיות בכך שקיבלה טיפול שיאצו על חשבון שעות העבודה ומידי עובדת אחרת, מבלי לדווח על כך. זאת ועוד, בזמן זה התובעת נטשה את עמדתה והותירה אותה ללא השגחה ומענה טלפוני. כמו כן, התובעת סגרה את המרפאה וסיימה את יום העבודה שלה עשר דקות לפני שעת סיום המשמרת מבלי שקיבלה אישור ממנהלת המרפאה.
לא קיבלה הזדמנות להיפרד
השופטת נטע רות מבית הדין לעבודה בתל אביב התרשמה שהנתבעת הגיבה באופן בלתי מידתי לאירועים.
השופטת קיבלה את גרסת התובעת שלפיה הנתבעת פיטרה אותה באופן משפיל וייחסה לה, ללא בסיס ממשי, התנהלות בלתי הגונה על גבול התרמית. השופטת ציינה בהקשר זה שהתובעת לא קיבלה הזדמנות להיפרד באופן מכובד מחבריה והושעתה לאלתר באופן המאותת לה ולעמיתיה שהיא ביצעה מעשה חמור מאין כמותו.
"נראה שהנתבעת לא הקפידה על קיומו של הליך פיטורים תקין העונה על דרישות תום הלב" הוסיפה השופטת וכתבה שלא הובאו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים כמו גיל התובעת, מסירותה והעובדה שחשה לא בטוב באותו יום, בטרם הפיטורים.
"נראה כי הקושי העיקרי בהתנהלות הנתבעת נעוץ כאמור לא בעצם ההחלטה על הפיטורים, אלא באופן המשפיל שבו הם נעשו" סיכמה השופטת ופסקה לטובת התובעת פיצוי של 18,000 שקל על עגמת הנפש.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין