ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין א.מ.י נ' פלונית ואח'
אשה שביקשה לממש את חלומה להפוך לאם למרות נכותה, התקשרה עם פונדקאית על מנת שתחזיק ברחמה את תינוקה. בעקבות סירוב הרשויות להכיר בה כאמו של התינוק, פנתה לבית המשפט.
אישה, הסובלת מניוון שרירים קשה, ביקשה לממש את חלומה להפוך לאם, ופנתה להליכי קבלת תרומת זרע ותרומת ביצית. במקביל, חתמה על הסכם פונדקאות עם אישה ישראלית, בו הוסכם כי הליך ההפרייה יבוצע בהודו, כיוון שבישראל ההליך לא אושר.
משנקלט ההיריון ברחמה של הפונדקאית, ועם חזרתה ארצה, ביקשה האישה להכיר באמהותה על התינוק אך נתקלה בסירוב גורף של הרשויות.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, היא טענה כי הליכי ההפריה בוצעו בהתאם לדין ההודי, וכי היא אמו של התינוק שעתיד להיוולד. עוד ציינה את זכותה החוקתית להורות וליצירת תא משפחתי. לדבריה, פגיעה בזכויות אלה יכולה להתבצע בחוק בלבד ואולם בישראל אין הסדר חוקי לסיטואציה מעין זו.
היא הוסיפה, כי היא זו ש"הולידה" למעשה את התינוק בכך שחלמה, יזמה, הגתה והיתה אחראית להיוולדו. כמו כן, טענה, כי בהיותה נכה, פונדקאות הינה הדרך היחידה אשר עומדת בפניה על מנת להפוך לאם ומשכך, סירוב של ביהמ"ש להכיר בה כאמו של הנולד, תעמוד בסתירה לעקרונות של שוויון וצדק ותהווה הפליה אסורה.
קטין אינו "מוצר העובר לסוחר"
לעומתה, טען ב"כ היועמ"ש, כי לאור העובדה שהתינוק נולד בישראל, הפונדקאית ואף תורם הזרע, שניהם אזרחים ישראלים, יש לקבוע כי הדין החל על המקרה הוא הדין הישראלי.
על פי הדין, לטענתו, כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל של הורה יחיד, על ההורה להיות בעל זיקה גנטית לילוד. הוא הוסיף, כי לא ניתן להכיר במעמדה של התובעת כהורה מכוח ההסכם שנחתם בינה לבין הפונדקאית בלבד שכן קטין אינו מוצר עובר לסוחר. לסיכום טענותיו ציין כי הזכות להורות מתייחסת ליכולת של אדם להעמיד לעצמו צאצאים גנטיים או ביולוגים, בעוד שיצירת ילד ללא שורשים גנטיים פוגעת בזכותו לדעת את שורשיו ומוצאו כחלק מזכויותיו החוקתיות לכבוד האדם.
הורות טבעית כעקרון יסוד
"אכן השינויים הסוציולוגיים והרפואיים להם אנו עדים ביובל השנים האחרונות, יחד עם האפשרויות שמזמן "הכפר- הגלובלי"- הפכו את סוגיית קביעתה של ההורות לסוגיה מורכבת יותר" כתבה השופטת גאולה לוין.
לדבריה , תפיסתה הבסיסית של ההורות במשפט הישראלי היא של הורות טבעית. היא מוסיפה כי העובדה שהחוק אינו אוסר על הליך פונדקאות חו"ל, אינה מקנה לתובעת מעמד מעמד של הורה באופן אוטומטי, וכי תנאי הכרחי להכרה בה כאם הקטין הוא קשר גנטי עמו.
האהדה כלפי התובעת לא משנה את המסקנה המשפטית
השופטת קיבלה את טענות ת היועמ"ש, לפיהן על המקרה חל החוק הישראלי, וזה אינו מקנה מעמד של הורה מכח הסכמה בין פרטים.
לסיום חזרה השופטת על המלצות ועדת מור יוסף, לפיהן לגבי נשים אשר אין להן בן זוג, יש להתנות את הפונדקאות בכך שהאם המיועדת תהיה בעלת הביצית ממנה נולד הילד. פתרון זה לדבריה, הינו מידתי ומצדיק את מידת הפגיעה בעקרון השוויון.
עו"ד גיתית נחליאלי, העוסקת בדיני משפחה, מציינת כי בנסיבות המתוארות, אין מנוס מדחיית בקשתה של התובעת להכיר בה כאמו של התינוק. לדבריה, לאשה שהזמינה את הפונדקאות אין כל קשר ביולוגי לתינוק ויתרה מכך, אין לה בן זוג שיש לו קשר ביולוגי לתינוק. "במצב כזה" היא אומרת "נראה כי הפתרון היחיד הוא אימוץ התינוק על ידה, הליך שגם הוא מורכב מאד".
לפסק הדין בעניין א.מ.י נ' פלונית ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.